קורות חיים
משה הי"ד נולד בעיראק כילד שלישי במשפחה שברבות הימים נולדו בה עוד 9 אחים ואחיות. בשנת 1951 עלתה המשפחה ארצה והתגוררה בחצור הגלילית. מאוחר יותר עברה המשפחה לבית-שאן, שם גדל משה ולמד בבי"ס "מעיינות" אחר כך בתיכון "גלבוע" במקום.
כאשר בכל מקום הוא מתבלט בהישגיו, מצטנע במעשיו ואהוב על חבריו. בית הוריו מלא בתעודות הצטיינות בלימודים וכן תעודות השתתפות, הצטיינות וזכייה בפעילויות חברתיות שונות שבחלקן נודעו למשפחתו רק לאחר נפילתו. בין תעודותיו, תעודות הצטיינות במרוץ התבור והגלבוע, תעודות זכייה בתחרויות שחייה וצליחת הכנרת, השתתפות כחניך ומאוחר יותר הצטיינות כמדריך בתנועת הנוער העובד והלומד בבית-שאן ובקיבוץ יפעת.
לפני גיוסו לצ.ה.ל. הצטרף לגרעין "מצער" בקיבוץ כפר-רופין במסגרת של"ט. בשנת שרותו בקיבוץ התחבב מאוד על כולם ובעיקר על ילדי הקיבוץ שהדריך אותם בפעילויות שונות ושימש להם מושא להערצה ודוגמא לחיקוי.
כאשר סיים את שרותו בקיבוץ, חיברו ילדי המשק חוברת שירים, סיפורים וציורים לכבודו, כשהוא משה, משמש בה נושא מרכזי.
בהתגייסו לצבא הלך לנח"ל ובמסגרתו עבר קורס מכ"ים, קורס חבלה וכן קורס צניחה. השתתף במלחמת ששת הימים ברצועת עזה ולחם בגזרת רפיח. הוא השתתף בפעולות צבאיות נוספות, חלקן מעבר לקווי האויב, כמו פיצוץ בארות המים בקלקיליה וכן השתתף במבצע "כראמה" שם גם נפצע.
משה שירת בצבא במסגרת גדוד 50 של הנח"ל המוצנח, על פעילותו הצבאית לא סיפר בבית דבר. רק לאחר נפילתו כאשר חבריו ומפקדיו בצבא באו וסיפרו למשפחתו על התנהגותו ופעילותיו. כמו כן למדו זאת ממכתבי מפקד גדוד 50, סא"ל שפירא טוביה ושר הביטחון משה דיין וכן מתוך עלון לסיום מחזור מ"ז של גדוד 50 אשר משה ועוד עשרה מחבריו ה.י.ד. לא זכו לסיימו. בעלון הגדוד יש גם שיר לזכר הי"א שנפלו בעת שירותם בגדוד, השיר נקרא "שירת הגדוד השב מן הקו".
בערב פסח הגיע משה לחוג עם הוריו ואחיו את ליל הסדר בבית. הוא היה אמור לחזור לבסיס רק כעבור יומיים, אך למחרת הסדר ארז את חפציו ושב לבסיס, נאמן להבטחה שנתן לחבר כי יחליף אותו במשמרת על מנת שגם החבר יספיק להיות בבית בחג. מיד עם חזרתו לבסיס, הצטרף למרדף אחר מחבלים בבקעה, בשובו מפעילות זו ישב לכתוב מכתבים הביתה למשפחתו ולחברתו (אותם לא זכה לשלוח).
בערב הוא הוזעק שוב, לפעולה נוספת נגד מחבלים שאותרו והסתתרו במערות באזור הג'יפטליק. על פעולה זו פיקד משה וכאשר נתן את פקודת ההסתערות הוא נפגע מאש הנגד של המחבלים. בפעולה זו נהרג משה הי"ד הוא נקבר בבית הקברות הצבאי בקרית שאול והוא מונצח גם בבית יד לבנים בפתח תקווה מקום מגורי הוריו. גם באנדרטת הבקעה מופיע שמו בין הנופלים, כמו כן הוקם ע"י חבריו מועדון נוער עובד ולומד על שמו בבית שאן ולידו אנדרטה לזכרו. האנדרטה מעוצבת בצורת "כנפי צניחה" המסוככים על תמונתו. יהי זכרו ברוך.
יותר מאוחר, במלחמת יום הכיפורים, שיכלה משפחתו של משה גם את אחיו הבוגר ממנו, דוד הי"ד אשר סיפורו מפאר את דפי המלחמה של השריון ושל צה"ל וגם הוא קבור בבית הקברות הצבאי בקרית שאול לצד אחיו הצעיר משה. כמאמר הכתוב "הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו".