תפריט נגישות

טוראי אריאל מנחם שיין ז"ל

אריאל שיין
בן 18 בנפלו
בן רות ופאול
נולד בבאר שבע
בה' בשבט תשל"ט, 1/2/1979
התגורר בבאר שבע
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 500, גד' 433
התגייס ב-1.4.1997
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ד בתשרי תשנ"ח, 15/10/1997
מקום נפילה: בסיס תרצה
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: באר שבע
הותיר: הורים, אח ושלוש אחיות

קורות חיים

אריאל נולד ב-ה' בשבט התשל"ט (1.2.1979) בבאר שבע, להוריו רות ופאול שיין אשר עלו ארצה מארה"ב בשנת 1975. לאריאל אח ושלוש אחיות ירון (1974), חוה (1976), מיכל (1983) ונעה (1984). המשפחה הגיעה לבאר-שבע, והשתכנה בשכונה ה' שם למד אריאל בביה"ס הממ"ד רמב"ם מכיתה א' עד כיתה ח'. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים וסיים במחזור ל"ב, בתשנ"ו (1996). לאחר התיכון מצא אריאל את מקומו בישיבת "מרכז הרב קוק" בירושלים עד גיוסו לצה"ל.

אריאל היה חניך, בשבט "ברמה" בבני עקיבא סניף באר שבע מרכז. בכיתה י' הדריך אריאל בסניף עולים באתר הקרוונים נחל בקע, שם יצר קשר מיוחד עם הילדים שמשפחותיהם עלו מאתיופיה. בכיתות י"א-י"ב הוא הדריך בסניף מרכז את השבט שלימים נקרא "נריה". אריאל היה ידוע בסניף במיוחד מהופעותיו ומקטעי הקישור המצחיקים של שבת הארגון. בתיכון הוא נבחר בכיתה י"א ע"י חבריו להיות "רב פורים". היה לו חוש הומור מיוחד שתמיד קלע בלי לפגוע או להעליב. לכולם היה טוב בנוכחותו.

בחודש שבט, פרשת בא, שנת תשנ"ב (1992), המשפחה והחברים חגגו עם אריאל את הגיעו למצוות. הוא עלה לתורה בבית-הכנסת העל עדתי בשכונה ה' בה הוא גדל. בליל יום ראשון נערכה המסיבה בבית החייל שם נשא אריאל את דבר התורה מפרשת השבוע.

אריאל היה גבוה ורזה ותמיד עם חיוך מקסים. הוא אהב לשחק כדורסל, נהנה לפתח תמונות וקרא כל הזמן. אריאל היה בעל דמיון וכושר יצירה בתחומי הבעה שונים. לקראת סוף התיכון, אריאל התאמן בקפיצה לרוחק במטרה להגיע לאולימפיאדת 2000. בשביל אריאל הכל היה אפשרי. בכל המסגרות שהכירו אותו, בביה"ס, בתנועה ובצבא היה מוכר כאופטימיסט מושבע. תחומי התעניינות שלו היו מגוונים: הוא קרא ספרי בלשים, ספרים פופולריים ספרי פילוסופיה, ספרי מחשבת ישראל. הוא אהב מוזיקה, ובאוסף התקליטורים שלו נמצאה המוזיקה העדכנית ביותר. בקיץ לאחר י"ב הוא נסע לארה"ב, שם גר כחודש עם סבתו בבוסטון, ועבד כעוזר מחקר בבית החולים של ביה"ס לרפואה של הרוורד.

אריאל היה מאוד קשור למשפחה המורחבת, לסבים ולסבתא, לדודים ולבני הדודים. לילדים של הבני-דודים הוא היה כאח גדול.

אריאל התגייס בתאריך 1.4.97 הוא מאד רצה להגיע לשריון ואכן הגיע לחטיבה 500. את הטירונות עשה ב"סיירים". אריאל הצליח בכל המיומנויות הנדרשות ועבר מהטירונות למקצועות בתפקיד טען קשר בגדוד גור. בצמ"פ אריאל היה גאה בתפקידו כטען בטנק ג', הטנק של המ"פ.

לאחר יום טיפולים בטנק, ביום שלישי בלילה, אור לי"ד תשרי, ערב סוכות, (ה-15.10.97) אריאל יצא עם חבר לשמירה. הפלוגה הייתה לקראת סוף תקופת הצמ"פ. הוא וחבריו עברו בהצלחה רבה את בוחן הצוות בשבוע לפני כן. אריאל היה אמור לצאת בסוף המסלול לקורס מפקדי טנקים. אריאל נהרג על שביל השמירה במחנה "תרצה" מפגיעת טיל לאו. ביום רביעי הובא אריאל לקבורה בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. מאות חיילים, חברים, ובני משפחה מכל רחבי הארץ, כולם המומים, ליוו אותו בדרכו האחרונה. האבא, האח ירון, האחות חוה, המג"ד אבשלום יצחק והחבר רועי שכטר, ספדו לו.

בתום השלושים נערך שיעור בבית הכנסת של אריאל אותו נשא רבו מאיר טויבר מישיבת "נתיב מאיר". חבר מכיתתו-יוסי שריאל ואחיו נשאו דברים לזכרו; ביום הטכס לסיום הצמ"פ, ו' חשון, חבריו של אריאל מפלוגה ב' התיחדו עם זכרו והקדישו לו שיר בחדר הנצחה של הגדוד בנוכחות בני המשפחה וקציני הגדוד. הטכס עצמו נפתח עם דקת דומיה ואמירת קדיש; במוצאי שבת חנוכה נחנך הסניף החדש של בני עקיבא, סניף באר שבע מרכז. חדר ההדרכה הוקדש לזכרו של אריאל במעמד ראש עיריית באר שבע, מר דוד בונפלד. נשאו דברים לזכרו ליאת עמר, שהדריכה עם אריאל, יפעת ברייר, חניכה משבט נריה והאחות נעה; בז' טבת המחזור של אריאל בנתיב מאיר ארגן ערב לימוד בישיבה. נשאו דברי תורה ראש הישיבה, הר"ם שלו מכיתה י"ב, הרב וישליצקי מישיבת "מרכז הרב", האח ירון, שהוא בעצמו בוגר הישיבה וחבר למחזור, אלירם בקל; ביום לפני ט"ו בשבט יצאו תלמידי ביה"ס רמב"ם לנטיעת חורשה ביער יתיר לזכרו של אריאל.



בהיותו בן 18 נלקח מאיתנו. יהיה זכרו ברוך.

בניית אתרים: