רס"ל אברהם ברטו בן נון ז"ל

קורות חיים

אברהם (ברטו), בן ביה ובוקו, נולד ביום ה' אדר התרצ"ד 20.2.1934 בפזרג'יק אשר בבולגריה.

אברהם סיים בהצטיינות בית ספר יסודי בבולגריה. בשנת 1948 עלתה המשפחה לארץ.

אברהם למד בתל-אביב בבית ספר התיכון "שלווה", גויס לצה"ל ביולי 1953. עם סיום שירותו הסדיר פרצה מלחמת סיני ואברהם גויס למילואים. בשנת 1956 החל לעבוד בבנק לאומי לישראל בסניף המרכזי, במחלקת ניירות ערך בתל-אביב, הגיע לעמדה בכירה במסגרת בנק לאומי לישראל וכיהן כיושב ראש ועד העובדים של הבנק. בתפקיד זה השכיל ליצור יחסים נאים ומתוקנים עם ההנהלה ועם העובדים. תוך כדי עבודתו בבנק סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה למדעי החברה, הכלכלה והסטטיסטיקה בשלוחה של האוניברסיטה העברית בתל-אביב. אברהם היה אהוב ומכובד על כל החוגים אתם היה בקשר, הן בחייו האזרחים והן בצבא. כולם העריכו והוקירו אותו על יושרו, נועם הליכותיו, מחשבתו ושיקול דעתו.

בכוח אישיותו הצליח לשמור על ענייני כל הגורמים, ששיתוף הפעולה ביניהם קובע במידה רבה את יעילות העבודה.

בשנת 1962 הכיר את חפצי-בה לבית פרדס-מורה, ממשפחה ירושלמית ותיקה, ובשנת 1964 הם נישאו. בשנת 1967 נולדה בתו הבכורה זהרה. בין מלחמה למלחמה שירת אברהם במילואים. בפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא לדגל. החיילים בשירות סדיר ראו בו דמות אב וסיפרו שהעניק עזרה וביטחון לכל אחד ואחד מהם. לחבריו המילואימניקים היה כבכור האחים. בהתנהגותו השקטה והצנועה במראהו הנאה, בגובה קומתו, הרשים את כל אלה שהיו במחיצתו.

במלחמת ההתשה, בעת שירותו במילואים בבקעת הירדן מדרום למחולה, טווחו הירדנים ישירות את הסוללה. בעודו מזרז את החיילים לתפוס מחסה ולקפוץ לשוחה, פגע בו פגז והרגו. אברהם הניח הורים, אישה בהריון, בת בת שמונה חודשים ואח. הבן שנולד לאחר מותו נקרא אברהם (אבי) על שם אביו.

ביום נפילתו של אברהם נולד לחברו ליחידה, שמעון ברדה, בן. שמעון קרא לבנו, אברהם (בן-נון) יבדל"ט על שם חברו שנהרג.

במקום בו נפל אברהם, הקימו חבריו ליחידה, אנדרטה מסלע שהיה במקום, עליו חקקו את שמו ותאריך נפילתו. משום חשש ביטחוני להגיע לאנדרטה בבקעת הירדן הועברה האנדרטה בשנת 1994 לקריית אונו, העיר בה מתגוררים אישתו וילדיו. בטקס העברת האנדרטה כ-27 שנים אחרי נפלו התאספו ובאו חבריו ליחידה מכל חלקי הארץ לכבד ולהוקיר את זכר חברם שכה אהבו. במסירותו ובנאמנותו שימש אברהם מופת לפקודיו, למפקדיו, למשפחתו, לחבריו, לצה"ל ולמדינה. במלאות שנה לנפילתו החליט הוועד הארצי של הבנק הלאומי, שאברהם היה מעמודי התווך שלו, להנציח את זכרו על ידי ארגון טורניר כדור-רגל ומסירת גביע נודד על שמו.

פעולות נוספות להנצחתו: ביער בן שמן נטעה אשתו חפצי-בה 2000 עצים על שמו. הספר "דברי חכמים" מאת המילונאי ראובן אלקלעי, שהיה גיסו, נכתב לזכרו. בחוברת "תותחן בקרב" של מפקדת קצין תותחנים ראשי הועלה זכרו. עובדי הבנק הלאומי לישראל הוציאו עלון שהוקדש לזכרו. חיילי היחידה הקדישו את חוברת "סוללן 4" לזכרו. חוברת "סוללן 4" ו"עלון הבנק" תורגמו לבולגרית כדי שגם הוריו יוכלו לקרוא. כל אלה נמצאים באתר ההנצחה "נצח לתותחן" בבית התותחן בזכרון יעקב.

כ-30 שנה לאחר נפלו, נולדו לאברהם נכדים.

לבתו זהרה נולד בן - אבי-עד, הנקרא על שמו, ובת יהב.

לבנו אברהם נולדו 3 בנות - ירדן, הנקראת ע"ש מקום נפילתו, בבקעת הירדן, עדי ורוני.