תפריט נגישות

סמ"ר אליאב עניא ז"ל

אליאב עניא
בן 23 בנפלו
בן תמר וסעדיה
נולד בתל אביב
בי"ט בניסן תש"י, 6/4/1950
שרת בסיירת חרוב
יחידה: 9100
התגייס ב-מאי 1968
נפל בקרב
בכ"ח בתשרי תשל"ד, 24/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סואץ העיר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים ושלושה אחים

קורות חיים

אליאב, בן תמר וסעדיה, נולד ביום י"ט בניסן תש"י (6.4.1950) בתל אביב. הוא למד בבית הספר היסודי על שם משה הס בתל אביב, ואחר כך למד שנה אחת בבית הספר "טכניון".

נער עירני ואוהב חיים היה אליאב. בבית הוריו, יוצאי תימן, הכיר את מסורת יהודי תימן המפוארת, ידע שמחות וחגיגות ולמד ערכים ומידות נאות. הוא היה יפה תואר, בעל בלורית שחורה ועיניים כהות שנשקפה מהן חכמה ואהבת הבריות. תלמיד שקדן היה וגם כשעזב את מסגרת הלימודים הרשמית, המשיך לקנות דעת ולהרחיב את אופקיו. מטבעו היה סקרן וביקש להכיר כל דבר חדש שנגלה לו.

בין חבריו נודע אליאב כידיד נאמן, שאינו רק נאה דורש כי אם גם נאה מקיים. הוא עזר לחבריו בנכונות ובמאור פנים, אפילו על חשבון זמנו ונוחיותו.

על ענוותנותו של אליאב סיפר אחד מידידיו: "אליאב הטוב ואיש האמת נחבא תמיד אל הכלים. לא היה בו שמץ של גדלות ויהירות, לא ניכר בו שום סימן של התנהגות סנובית".

דייקן היה, הקפיד לשמור על כללים של דרך ארץ ונאבק תמיד למען עניין שנחשב בעיניו צודק. תחביביו העיקריים היו שירה וזמרה. קולו הערב הוסיף לאווירה הנעימה ששרתה בבית הוריו בערב חג. בזכות שובבותו ואישיותו התוססת, גדולה הייתה הצלחתן של חגיגות ומסיבות משפחתיות.

כשמלאו לו ט"ו שנים החל לעבוד כחשמלאי רכב, וזמן מה לפני מועד גיוסו לצה"ל עבד כחקלאי בקיבוץ מעגן. אליאב היה בן מסור להוריו ואח נאמן לשלושת אחיו, וסייע להם גם בעצה וגם במעשה. לכל מיודעיו הוא זכור כעלם גבה קומה, מוצק ויפה תואר.

אליאב גוייס לצה"ל במחצית מאי 1968 והתנדב לסיירת "חרוב". לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה שבסיומו הוסמך לענוד כנפי צנחן. מפקדיו שבחו את מסירותו והמליצו על שליחתו לקורס מ"כים. הוא סיים את השתלמותו בקורס בהצלחה רבה והוצב ביחידת חיל רגלים מוצנח. הוא היה חייל למופת, ביצע כל משימה שהוטלה עליו בלא דופי, התנדב לפעול בשעות מצוקה ועודד את רוח חבריו בחיוך לבבי ובדברים נבונים. הוא אהב את החיים ואהב לבלות, אך גם ידע שכל אזרח במדינת ישראל חייב לתת את זמנו ומרצו למען ארצו.

במאי 1971 לאחר שסיים אליאב את תקופת שירות החובה שלו, הוצב ליחידת מילואים, ולפרנסתו עבד כטרקטוריסט.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא אליאב אל יחידתו בעיצומו של יום התענית. הוא נשלח לחזית הדרום ויותר משבועיים פעל בקרבות הבלימה כרב סמל פלוגתי. יחד עם יחידתו נלחם בעוז ובחירוף נפש בכוחות המצרים משני עברי התעלה.

ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) נפגע ונהרג בשערי העיר סואץ מכדורי צלף מצרי.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.

השאיר אחריו הורים ושלושה אחים.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "אנו הכרנו את אליאב בשעותיו הגדולות וראינו מקרוב את גבורתו ואומץ לבו, את עזרתו ודאגתו לחיילי פלוגתו, שהתבטאו בכל פרט קטן, החל במזון וציוד וכלה בתמיכה ועידוד לחיילים שהיו זקוקים לכך. בתפקידו כרב סמל פלוגתי שימש אליאב כתובת לכל חייל שהתעוררה אצלו בעיה. אליאב פתר תמיד כל בעיה לשביעות רצונם של החיילים ושל המפקדים".

בני משפחת עניא תרמו לזכר בנם, אליאב ז"ל, ספר תורה לבית כנסת בגבעתיים ונטעו עץ לזכרו ביער המגינים של הקרן הקיימת לישראל. הוריו ומוקיריו של אליאב הוציאו לאור חוברת ובה דברים על אישיותו ועל דרכו.

יהי זכרו ברוך.

בניית אתרים: