סמ"ר אריאל אריה איובי ז"ל

קורות חיים

אריאל (אריה) בן חביב ויהודית, נולד במושב זרחיה ביום כ"ו באייר תשי"ט (3.6.59). את חמש שנותיו הראשונות עשה אריאל במושב, ובשנת 1962 עברה המשפחה להתגורר בקרית מלאכי, ושם סיים אריאל את לימודיו היסודיים בבית הספר הממלכתי דתי "הראל". משם המשיך בחטיבת הביניים בבית הספר התיכון המקומי. לאחר מכן הוא ביקש ללמוד את המקצוע חשמל-מערכות, עבר לביה"ס התיכון "שפיר", ועשה בו שנתיים. בתום לימודיו אלה עבר אריאל קורס של שנה אחת בביה"ס "אונים" בכפר סבא, לשם השתלמות במקצוע חשמל כללי.

אריאל היה בחור שקט וביישן, אך יחד עם זאת היה תלמיד חרוץ ושקדן. את מקצוע החשמל אריאל אהב מאד, ובעיתות הפנאי נהג להתעסק במכשירים חשמליים. הוא אהב את השפה הערבית והיטיב ללמוד אותה בכוחות עצמו. כמו כן אהב אריאל משחקי ספורט, ואחד מתחביביו היה משחק כדורסל.

אריאל התגייס לצה"ל בסוף אפריל 1977, ונשלח לקורס טייס; עבר את השלבים הראשונים ופרש. הוא הוצב בחיל השריון; בדרכו השלים אריאל עם הגזירה, ועשה ככל יכולתו להצליח באתגר שניצב לפניו. לאחר שהשתלב בקורס למקצועות בבית הספר לשריון, הוא נשלח לשרת ביחידה בסיני.

בשלהי 1978 סיים אריאל קורס מפקדי טנקים והיה למפקד טנק; הוא היה חייל טוב ומפקד טוב. הממונים עליו אהבו אותו מאוד וסמכו עליו. כאיש מקצוע היה משכמו ומעלה, וכל המשימות שביצע היו בלא דופי. הוא היה אחראי, דייקן ודבק במטרה. ביחסו אל חייליו היה הוגן וחברותי.

אריאל כבן הגדול בבית, (לאחר אחות בכורה), היה בן מסור להוריו, וכששירת רחוק מהבית הקפיד להודיע לבני משפחתו על כל הקורה איתו, כדי שלא ידאגו לו.

ביום כ"ה באדר תש"מ (12.3.1980), נערך באזור נבי מוסא (בבקעה) תרגיל משולב שריון-הנדסה במסגרת קורס מ"פ. אריאל שהיה משוחרר מתרגיל זה, (שבועיים לפני תום שרותו), התנדב להחליף חבר, ולא ידע שהחלטה זו תהיה גורלית לגביו. התרגיל שבדיעבד התברר שתוכנן ברשלנות, (נערך משפט), התבצע בלילה ללא ירח, ובתנאי דרך קשים שלא היו ידועים לצוות הטנק. באחד מעיקולי הדרך עלה הטנק עליו פיקד אריאל על פי תהום פעורה שלא נתגלתה עקב תנאי ראות קשים. אריאל חש בכך, אך זה היה מאוחר מידי; הוא נתן פקודה לנהג: "ימינה חזק", אך אלה היו מילותיו האחרונות; הטנק התהפך ואריאל נהרג במקום. שאר אנשי הצוות יצאו ללא פגע.

אריאל הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר ורבורג, הוא השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים, וארבע אחיות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אופיו, התנהגותו, דרכו והליכותיו של אריאל ישמשו דוגמא ומופת לכולנו". הפלוגה בה שירת אריאל ובה נפל הנציחה את שמו, ותיקרא "פלוגת אריאל".