טוראי רביב ס"ט ז"ל

קורות חיים

בן תמר ואהוד. נולד ביום ז' באב תשכ"ו (24.7.1966) בקיבוץ יגור. בן שלישי למשפחה בת חמישה ילדים. רביב החל את לימודיו בבית הספר היסודי בקיבוץ יגור וכשמלאו לו תשע שנים התלווה אל משפחתו, שיצאה לתקופת לימודים בארצות-הברית. לאחר שרכש את השפה, נפתח בפניו עולם חדש: הוא הצטיין בלימודיו, רכש חברים ואהב לשחק במשחקי הספורט האמריקניים. כשהיה בין שלוש עשרה, שבה המשפחה לישראל, לביתה בקיבוץ יגור.

רביב השתלב בקרב חבריו במשק והמשיך לימודיו בבית הספר התיכון האזורי 'עמק זבולון'. חרף פוטנציאל הלימודים הגבוה שלו, העדיף רביב עיסוקים אחרים. בעיקר אהב את העבודה בשדות המשק והקדיש את רוב זמנו לענף גידולי השדה. בתום לימודיו, בחר רביב לצאת לשנת שירות שלישית ויצא לעזרת קיבוץ סופה בפתחת רפיח.

לקראת גיוסו לצה"ל קיבל רביב זימון ליחידה מובחרת, הדורשת יכולת לימודים גבוהה. רביב דחה הצעה זו על הסף, מאחר שהעדיף לשרת ביחידה קרבית.

באמצע חודש נובמבר 1985 גוייס רביב לשירות חובה בצה"ל, התנדב לצנחנים ונתקבל ליחידת 'עורב'. רביב עבר את מסלול הטירונות הקשה והמפרך בכוח רצון חזק, יצא לקורס צניחה ולקורס כווני 'עורב', אותו סיים בציון גבוה במיוחד, והמשיך מסלולו הקרבי באימון מיוחד של יחידת 'עורב'.

מפקדו מתקופה זו כתב: "בזמן הקצר ששירת ביחידה, התבלט רביב כחייל עקשן, הדבק במטרתו וכחבר נפלא לחבריו ולצוות".

אחד מחבריו, שביקש לתאר את דמותו המיוחדת, כתב: "הוא מיוחד, הכי מיוחד שהכרתי. לא אחד ממיליון, כי כשאני מביט במיליון, אני רואה קודם אותו..."

ביום ט' בסיוון תשמ"ו (16.6.1986) נפל רביב בעת מילוי תפקידו. הוא נספה בתאונת דרכים ליד מעלה אפרים, כאשר נסע עם יחידתו לפעילות צבאית בלבנון. עימו נספו שניים מחבריו ליחידה: יפתח אופיר וניל בן עטר.

רביב הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ יגור.

הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.

במכתב למשפחה כתב מפקד היחידה: "... במסעות ובאימונים המפרכים לא ויתר רביב והמשיך לבצע את כל המוטל עליו, למרות הכאבים הפיסיים אותם סבל... יושרו, חוש ההומור הדק, האדישות לכאורה לכל המעורר התרגשות, הם שעשוהו לכה חביב על מפקדיו וחבריו..."

זכרו הונצח בחוברת זכרון של פלוגת 'עורב' ובעלון קיבוץ יגור.