תפריט נגישות

סמל ראובן רוביק אורלובסקי ז"ל

ראובן אורלובסקי
בן 23 בנפלו
בן רחל ודוד
נולד בתל אביב
בכ"ה בחשוון תשי"א, 6/11/1950
שרת בסיירת חרוב
יחידה: 9106
התגייס ב-פברואר 1969
נפל בקרב
בכ"ח בתשרי תשל"ד, 24/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סואץ העיר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: אב, אם ואח

קורות חיים

ראובן, בן רחל ודוד, נולד ביום כ"ה בחשוון תשי"א (6.11.1950) בתל אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "רמת חן" וסיים את לימודיו העל-יסודיים בבית הספר התיכון על שם בליך ברמת-חן. בבית הוריו, מחניכי בית"ר ופעיליה בביאליסטוק, ספג רוביק (כך קראו לו הוריו וידידיו) מילדות, רוח של הכרת חובה והתנדבות.

כילד אהב מאוד התכנסויות משפחתיות. קסמו לו מנהגי המסורת בשבתות ובחגים, על הזמירות והלחנים ועל האווירה החמימה המאפיינת אותם. גם כנער וכעלם העריך וכיבד את המסורת ואת מנהגי ישראל, וכשעלה ירושלימה לחוג את סדר הפסח, הלהיב במצב רוחו המרומם את כל בני המשפחה. הוא היה תלמיד שקדן ובכוח רצונו התגבר על כל מכשול שניצב בדרך להשגת מטרותיו. בתקופה שהתכונן לבחניות הבגרות, ישן ראובן שעה-שעתיים בלילה. הוא למד בחריצות מופתית ומתוך משמעת פנימית של אדם בוגר. נער

חברותי ובעל מצפון היה רוביק, שקט , צנוע ומאופק, דיבורו מתון לעיתים הססני, אך בעת מבחן לא נמצא חבר מסור ונאמן ממנו. הוא היה מוכן לסייע לידיד בכל עת וחבריו העריכו והוקירו את תבונתו ואת רגישותו . רוביק היה בעל חוש הומור מיוחד במינו שקט , לבבי ולעתים גם עוקצני לא אחת היה הוא עצמו נושא להומור שלו.

הוא ניחן גם בחוש הבחנה וביקורת, אך לא נעדרו בו הבנה וסלחנות. כשלמד בבית הספר היסודי הצטרף לתנועת הצופים בשכונתו ולימים היה חבר בסניף "מכבי הצעיר" שברמת גן. רוביק נטל חלק בפעולות שנערכו במסגרת תנועת הנוער , ולא החמיץ מסע שערכו בני כיתתו.

"רוביק קשור אצלנו במצב רוח טוב", ספר חברות כיתתו, בציינו כי דווקא בטיולים ובמחנות -עבודה התגלתה אישיותו בכל עושר גווניה. ידידים העידו עליו, כי גם כשעמד על סף סיום לימודיו התיכוניים נותר בו מנשמת ילד רך, ילד שרצה להאמין בתום לב בערכים שהציב לעצמו. "תהינו אם הוא גבר-ילד או ילד-גבר", ספרו ידידיו.

ראובן עמד בבחינות הבגרות בקיץ תשכ"ח ועד למועד גיוסו עבד בבנק. הוא סירב ללכת בטל. רגש האחריות שספג בבית הוריו התבטא הלכה למעשה בפעולתיו. ערב גיוסו לצה"ל היה רוביק נער תמיר וחסון, נכון לכל משימה שתוטל עליו, נכון לשרת את משפחתו , את עמו ומולדתו.

ראובן גויס לצה"ל בראשית בפרואר 1969 והתנדב לחיל הצנחנים . לאחר סיום הטירונות עבר קורס צניחה וזכה לענוד כנפי צנחן . שנתיים שירת ראובן בסיירת, בבקעת הירדן. מארבים בלילות קרב ומרדפים בימי שרב- זו הייתה מסכת חייו, באותן שנים. בכל המשימות עמד ראובן במסירות ובדבקות במטרה. באחת ההיתקלויות הגיע להישג מיוחד במבצע אישי, על כך הוצמד "רקע אדום" לכנפי הצנחן שלו.

בפברואר 1972 השתחרר ראובן מהשירות הסדיר. בראשית דרכו האזרחית עבד בחברת "נתיבי נפט" באבו-רודס , ומכספי חסכוניתו נסע למסע באירופה ובארצות הברית. כששב ארצה אמר להוריו כי רצונו להיות עצמאי ולסייע לכל. הוא החליט ללמוד בבית -הספר לפיזיותרפיה שליד בית החולים "אסף הרופא" והיה מאושר כשהתקבל והחל בלימודיו, כחודש לפני פרוץ המלחמה . ראובן נקרא ליחידתו במוצאי יום הכיפורים. שעות ארוכות המתין לקריאה וכדי לחסוך זמן ארז מבעוד מועד את בגדיו. בשעות אחר הצהריים ביקר אצל אחדים מחבריו ונפרד מהם. הוא הודה שפחד מקנן בלבו, ויש סבורים, שחש מה צופן לו העתיד. ברם,בפני הוריו הסתיר את רגשותיו.

ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973) לחם ראובן עם הכוחות שפרצו לעיר סואץ. הוא פיקד על חבריו לנשק, לאחר שהמפקד האחראי לפעולה נפצע. במהלך הקרב נפגע ראובן מפצצה ונהרג. תחילה הוכרז כנעדר ולימים הוחזרה גופתו והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו:" היחידה עמה נמנה ראובן הוקמה ערב פרוץ המערכה, וקיבלה עליה משימות קשות אשר בהן עמדה באומץ ובגאווה. ראובן נימנה עם סגל היחידה, עימה חי ולחם בימי המלחמה הראשונים והקשים. הכוח שפרץ לעיר סואץ היה קטן ונלכד באש צולבת. ראובן המשיך להסתער עם חייליו, לחם בעוז כמפקד וכחבר, עד שנפל".

הוריו של רוביק הוציאו לזכרו חוברת ובה פרקי זכרונות ועדויות מפי בני משפחה, ידידים ואנשי ציבור שהכירוהו, משפחת אורלובסקי הקימה לזכר ראובן קרן שמפירותיה מחולקות, מדי שנה בשנה, מלגות לתלמידים במוסדות חינוך שונים ברחבי הארץ, ברמת-חן, ברמת-גן, בישובי הצפון (אביבים, דובב ודישון) ובכפר חב"ד, כן תרמה ארון וספרים מקצועיים לבית-הספר לפיזיותרפיה שליד בית החולים "אסף הרופא".

יהי זכרו ברוך.

בניית אתרים: