תפריט נגישות

טוראי פיליפ ארנצווייג ז"ל

פיליפ ארנצווייג
בן 20 בנפלו
בן גולדה וצבי-הנריך
נולד ברוסיה
בח' באדר א' תש"ח, 18/2/1948
התגורר בירושלים
התגייס ב-9.8.1967
שרת בחטיבת הצנחנים, חיל הנדסה פלחה"ן
נפל בקרב
בכ"א באדר תשכ"ח, 21/3/1968
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: כראמה
באזור ירדן
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 3, שורה: 12, קבר: 08.
הותיר: הורים, שתי אחיות-אלה ופולה ואח-זאב

קורות חיים

בן צבי (הנריך) וגולדה. נולד ביום ח' באדר א' תש"ח 18.2.1948 בסטניסלב אשר ברוסיה. את ראשית לימודיו היסודיים רכש ברוסיה ואחרי שגמר את לימודי ארבע הכיתות הראשונות עבר עם הוריו ובני משפחתו לפולין ושם המשיך את לימודיו בבית ספר באידיש. בפולין המשיך את לימודיו התיכוניים עד שגמר את בית הספר התיכון שם, עמד בבחינות הבגרות וקיבל תעודת גמר.

הוא אהב כדורסל ופינג-פונג ובשעות הפנאי היה קורא ספרים לרוב. הוא התעניין מאד בפוליטיקה ובכל מה שהתרחש בארצו ומחוצה לה. לבסוף נתעורר בו החשק לעלות לארץ והחליט כי אם ממשלת פולין תעשה קשיים בעניין העלייה לישראל הוא יעלה בלי הוריו וידרוש את הוריו לבוא אחריו. כל המשפחה - והוא בתוכה - באה לארץ בשנת 1966.

פיליפ פנה לעבוד בשדות ים וגם למד עברית. חיי הקיבוץ מצאו חן בעיניו מאד והיה לו חשק להישאר בו. אולם בגלל מצבם הכלכלי הקשה החליט לעזוב את הקיבוץ ולצאת לעבודה כדי לעזור להוריו שלא עלה בידם להסתדר. הוא עבד בבית חרושת ואת משכורתו כולה נתן להוריו.

בפרוץ מלחמת ששת הימים התאווה לשרת בצה"ל וב"טרמפ" נסע בשעת יריות אל קצין העיר ירושלים וביקש ממנו לשלחו לשרות במקום שיוכל להביא תועלת. קצין העיר ענה לו שיקראו לו בשעת הצורך ופיליפ נאלץ לחזור הביתה, זה היה ביום הראשון של המלחמה. בהגיעו הביתה נכנס למיקלט ובראותו כי המקום מלא נשים וילדים הסיח לפניהם את מר לבו, באמרו: "האם עתה מקומי פה? מקומי בחזית! איני מפחד! רוצה אני להילחם!".

כמה חודשים אחרי תום מלחמת ששת הימים קיבל הודעה על גיוסו לצה"ל - באוגוסט 1967 והוא נתמלא שמחה, כי אהבה ללא גבול אהב את המדינה והיה מוכן לשרתה. כשהגיע יום גיוסו התנדב להיות חבלן צנחן כי אמר: "אני רוצה לנקום את נקמת חברי שנפלו במלחמת ששת הימים". בצבא היה חייל טוב ומסור ליחידתו. חבריו ומפקדיו אהבו את חברתו ואת נכונותו לכל.

מדי בואו לחופשה ביום ששי היה מספר שחיילינו אמיצים ומסורים וכי דבר זה מוצא חן בעיניו כי אמר: "אנו צריכים למלא את תפקידנו בכל לבנו!" לא קרה שהתלונן על הצבא. תמיד היה אומר להוריו כשבת צחוק על פניו: "אצלנו לא כל כך קל - אבל מעניין. אני מרוצה ושמח שאני משרת בצה"ל".

כך המשיך בשירותו עד ליום כ"א באדר תשכ"ח 21.3.1968 כאשר נפל בצאתו לפעולת תגמול נגד בסיסי החבלנים הירדניים, הידועה כמבצע כראמה (עיירה ממזרח לירדן, בה התרכזו וממנה יצאו חבלני האויב לשטח ישראל).

הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה