רב"ט דוד דלארוזה ז"ל

קורות חיים

בן גאולה ושלמה. נולד ביום י' באלול תשכ"ט 23.8.1969 בירושלים. דוד למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי 'פרדס', ואחרי-כן בתיכון 'ג'ינגלי' ובישיבה התיכונית 'קרית חינוך' במבשרת ירושלים. היה חבר בתנועת הנוער 'בני עקיבא', הצטיין בספורט והיה פעיל במשמר האזרחי. עוד מנעוריו, אחת מתכונותיו הבולטות היתה אהבת הזולת והוא היה מוכן להקרבה ולמסירות נפש. אוהביו כינוהו דודו.

בראשית ינואר 1988 גויס לנח"ל, במסגרת 'בני עקיבא', לגרעין 'מעין' בקיבוץ נצרים. לאחר הטירונות השתלב בקורס אלחוטנות ואחר-כך שירת כקשר מג"ד. היה חייל מסור ואחראי, בעל מוטיבציה גבוהה ויסודי מאוד.

ב-30 באוקטובר 1988 היה דוד בדרכו מטבריה לירושלים, לביצוע ניתוח קל, כדי להעלות את הפרופיל ולהשתתף בצניחה, כשהגיע האוטובוס ליריחו, נזרקו עליו שלושה בקבוקי תבערה והוא עלה בלהבות. דוד נפצע בעת שניסה להציל את רחל וייס ואת שלושת ילדיה, שניספו באותו פיגוע. ידיו ופניו נכוו באורח קשה והוא הועבר ליחידה לטיפול נמרץ בבית-החולים 'הדסה' בעין-כרם, שם התברר כי ריאותיו וליבו נפגעו קשה וכי רק השתלה תציל את חייו. דוד הוטס ללונדון בלווית הוריו ושני רופאים מהיחידה לטיפול נמרץ. לאחר שבוע נפטר, עוד בטרם נותח. בימים האחרונים לחייו, מתוך הסבל הפיסי, והזיכרונות הכאובים, גילה דוד אצילות נפש בנסותו לעודד את בני משפחתו ולהפיח בהם תקווה.

ביום י"ד בטבת תשמ"ט 22.12.1988 נפטר דוד בבית החולים בלונדון. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. על קברו נחקקו המלים, נפל בקרב ביריחו. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים - מזל, אמנון, תמי, שרית ואלעד.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה הביע שר הביטחון את הערכתו וציין את המסירות הרבה ועוז הנפש שגילה דוד בשירותו הצבאי. מול קברו הפתוח ספד לו מפקדו האישי: "עומד אני המום וכואב, מלווה בזיכרונות שירותו תחת פיקודי כקשר מג"ד, תפקיד שבו שהה במחיצתי ימים ולילות בתנאים קשים, תפקיד שביצע במסירות רבה, תוך הפגנת יכולת ורצון עז להתמודד עם קושי. בעיני ובעיני חבריו לדרך, דוד נפל כגיבור במאבק המתמשך על הגנת המולדת. התנהגותו ודרכו יהיו אות ומופת, ולאורם יתחנכו דורות רבים של לוחמים".

לזכרו של דוד ניטע יער במצפה יריחו, הצופה על הכביש שבו התרחש הפיגוע; ספר נכתב עליו; ספר תורה נכתב לזכרו; כן נתרמו לזכרו אמבולנס ליישוב קרני שומרון ומגן מטעם 'התנועה לארץ ישראל טובה'; המסדר ע"ש זאב זבוטינסקי וקרן חסיה לחמי תרמו לזכרו פרוכת לבית הכנסת 'אלומים' ברמת אשכול; ל'יד- שרה' נתרמו לזכרו כיסא גלגלים ומכשיר לחמצן; כן נכתב לזכרו ספר הפטרות; ספריות תורניות על שמו הוקמו הן ב'תלמוד תורה' ברמת אשכול והן בקיבוץ נצרים. זו שבקיבוץ נצרים הועברה לקיבוץ מעלה הגלבוע.

התפילין של דוד שהיו איתו באוטובוס נשארו שלמות, לא נשרפו ולא נפסלו. על שקית התפילין האש ציירה 215 יונים בפקודת הקב"ה, אשר פירושים רבים לדבר וסודות גדולים.