תפריט נגישות

סג"מ אברהם אבי קופרשטיין ז"ל

אברהם קופרשטיין
בן 21 בנפלו
בן ליזה ואפרים
נולד בחיפה
בכ' בשבט תשי"ג, 5/2/1953
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: סיירת חרוב
התגייס ב-1.2.1972
נפל בפעילות מבצעית
בכ"ט בניסן תשל"ד, 21/4/1974
מקום נפילה: חרמון
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: חיפה
הותיר: הורים, אח ואחות

קורות חיים

אברהם (אבי) בן ליזה ואפרים, נולד בחיפה ביום כ' בשבט תשי"ג (5.2.1953).

הוא למד בבית-הספר היסודי "אורים", והשתלם במגמת החשמל בבית-הספר התיכון מקצועי "בסמ"ת" בחיפה.

אבי היה תלמיד מצטיין ובמיוחד אהב את מקצועות המתמטיקה. בתחרות שנערכה מטעם הטכניון בין תלמידי בתי ספר תיכוניים, זכה בפרס הראשון. הוא זכה גם בכמה תחרויות נוער בשחמט, היה בעל כושר גופני מצויין ואצן מעולה. בנערותו היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", ואחרי כן אף הדריך בקן של התנועה. אבי היה מסור מאוד לתנועה והקדיש לה הרבה מזמנו.

חבריו מספרים עליו שהיה חביבן של הבנות, שהחיוך לא מש מפניו אפילו ברגעים הקשים ביותר.

אברהם גוייס לצה"ל ביום 1.2.1972 והוצב לחיל הרגלים. במסגרת שירותו עבר קורס מ"כ רובאים, קורס מ"כים חי"ר, קורס צניחה וקורס מד"סים. הוא התנדב לשרת בסיירת "חרוב", ובזכות כושרו הגופני המצויין היה אחד המובחרים בחייליה. אבי נשלח גם לקורס קצינים, אך לא הספיק לסיימו.

סיפר עליו חברו יגאל: "בכל מקום ובכל מצב היה אבי עליז. ההתייחסות שלו לכל דבר לוותה תמיד בעליזות. מעולם לא התלונן, וכששאלו אותו אם יש לו טענות כלשהן, נהג לומר: 'שום דבר הכל בסדר', כשחיוך פרוש לו מאוזן לאוזן. כאשר פעם פגז נפל ממש לידינו בשעת המלחמה, אבי צחק בפה מלא והמשיך להלחם".

סיפר עליו חברו אורי: "אבי היה בחור יפה תואר, בריא גוף, בעל כוח סבל וכושר גופני בלתי נדלים. כינינו אותו "קופי", כי מעולם לא פסק מלחייך. ברגעי לחץ, ברגעים של משבר ונחיתות הרוח, ראינו אותו, כשבלוריתו הזהובה שמוטה ברישול על מצחו והוא מחייך. מעולם לא הבנו את סודו, את המפתח הזה שהיה בידו לאושר. אבי לא ידע קושי מהו. הוא היה חזק, מחושל כהלכה. הוא הדהים את מפקדיו ביכולתו הגופנית הבלתי רגילה. לא נוכל לשכוח כיצד נשא על כתפו למרחק של 14 ק"מ אלונקה, בלי להעבירה מכתף לכתף. כולם אהבו אותו כי הוא היה טוב אל כולם, נכון לעזרת חבריו ומשרה ביטחון ושלווה בחיוכו הנצחי".

הוא הצליח מאוד בשירות החובה שלו ושאף להמשיך בקריירה צבאית, אך לא הספיק להגשים את שאיפתו. במלחמת יום הכיפורים שירת בחזית הצפון ועבר את קרבות הבלימה הקשים ואת קרבות ההבקעה ללא פגיעה. הוא חזר הביתה מאושר ומחייך.

בקרב שנערך על שיא החרמון ביום כ"ט בניסן תשל"ד (21.4.1974), נפגע ונפל.

הובא למנוחת עולמים בחיפה.

השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

בן 21 בנפלו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר-הביטחון דאז, משה דיין: "אברהם היה חייל מסור וחבר מצוין, שהיה אהוד על כל מי שהכירו".

יהי זכרו ברוך.

בניית אתרים: