מרחצי הדמעות שלנו נושקים
שם הוא אריה פחדן
(עם לב זהב)
שיודע שלבכות זה לחלחל יסודות.
זה המחבוא הפרטי שלנו
שהוא זה שנותן טעם לזמן להיות
שם אני יודע שאנחנו אחד
מן מועד משונה כזה
שאחריו נותר רק לתהות לשם מה ישנה אהבה.
*
ואולי השרב הזה ישבור את האדישות
שאחזה בכל פינה אפורה בבית הזה
ואולי האדישות תשבור את השרב
שיפסיק כבר לשרוף לבבות בוערים.
*
ודווקא בלילה ההוא ניסינו לחוש משב של רחמים.