סמל מורדרור דוד ז"ל

1.
נסה מפניו, לא יודעת למה, לא יודעת לאן,
אותו קול בראשיתי שרודף אותה
מאז היותה
בגלל היותה
קול גדול ולא יסף
"לכי ומעטי את עצמך"

2.
מחפשת אוניה שיורדת תרשישה
עירם של האנשים שבורחים
מעצמם
מאלוהיהם
אולי שם בשקט של אחרי הסערה
ולפני זאת שאחריה
תמצא מקלט זמני לנפשה המצולקת, המרוסקת
שכבר שבעה נסיונות להיות צודקת
שפשוט רוצה להיות.

3.
על שפת הים
מול סלעים דוממים שכבר ידעו כל
כאב וגיל פראיים
ואפילו תמהון לבב, אמיתי
כזה שאחריו גם מול תינוק צורח מפהקים בשעמום
והם מכילים באילמותם העיקשת
סופגים הכל בקשיחותם החריפה עד פליאה
בהקשבתם היציבה, הנצחית
ללוז, לקבוע
צועקת אל עמידתם המתוחה, המשועממת משהו
סלעים שלי, בקשו עלי רחמים
אבנים עם לב של אבן, בקשו מצור חוצבתם
שיוציאני ממעגל ישותי הסופי, הצפוי
מכלא אנוכיותי החיוורת, המתמוססת באור יקרות
עד קיפאון
אמרו לגדול ונורא שישלח בי יסורים
שיגאלו אותי מיסורי.

4.
מגדלור בודד שולח אלומתו על פני המים
עוף זקן רואה אשה שוכבת על המשבר
בין ארץ למים
ויולדת את עצמה מחדש.

5.
באופק מציצה שמש
שולחת קרניים של מזור
וצלליתה הרחוקה של ספינת הרפאים
נראית בשיטוטיה אחר הנאבד הבא.

6.
ותקרא את שמה חוה
כי היא היתה אם כל חי.