רס"ל גיא ריצ'ארד חסון ז"ל

גיאה שלי
חודש אוגוסט מתקרב ואני לא עומדת בזה . שוב המועקות הלחץ בחזה הכאב בעיניים של אבא של אחיך ואחיותיך . נסעתי רחוק מכאן לרועי ומליסה לאגור כוח . שוב חיפשתי אותך בין העננים מדברת אתך , מבקשת לגעת מדמיינת אותך ואת יניב מקפצים מצד אחד של כנף המטוס לצידו השני לרגע הייתי משוכנעת שהצמדת את פניך לחלון -חייכתי והדמעות זלגו. הבחורה שישבה לצידי הציע עזרה שאלה עם הכל בסדר.. מה יכולתי להגיד לה שכמעט נגעתי בפניך שכמעט יכולתי לחבק אותך
זר לא יבין זאת ואולי טוב שכך.9 שנים עולם ומלואו ואתה לא כאן. אני מביטה למעלה וצועקת בתוכי - אלוהים איפה אתה איך לא שמרת עליו !!.וכשמבטי יורד מטה רואה אני מסביבי אבנים שותקות ושמות הנערים הרשומות עליהן זועקות בשקט ומעצימות את המחיר הכבד ששילמנו על חיים בארץ הזו.
כל בוקר אני מבקשת מימך סימן ..
השבוע ביקש מימני אבא להביט שוב באחת התמונות שלך ממונגוליה . מכירה את התמונה השבתי ,שמת לב לכיתוב שאל הבטתי בך ובדודו היושבים בגב המשאית במונוגוליה אתה מחזיק בידך את עיתון בלייזר שעליו כתוב" וזהו סוף הזיכרון" כשמעל ידך האוחזת מופיעה המילה " בלבנון" הבטתי באבא היבטתי לעבר תמונתך ולא האמנתי -לצערי משפט הזוי שהגשים את עצמו
אנחנו משתדלים בכל כוחנו להמשיך ולבחור בחיים. לא מוותרים וקמים כל בוקר לעוד יום של כאב ....אבל קמים. אני מאושרת יותר מתמיד שזכינו גיא במשפחה נפלאה , מאושרת מהמשך הקשר עם חברינו וחבריך ומודה להם יום יום על היכולת לקבל אותנו כמו שאנחנו עם הכאב עם הבכי ועם חדוות החיים.במשך 9 שנים ארוכות דבר שלא ברור מאליו וזו ההזדמנות לומר לכולם תודה מכולנו. תמיד אמרתי ועם השנים זה רק מתחדד חבקו את החיים תהנו מהם . תקפידו תמיד להיות בצד הנותן והמחבק כי ביום שזה יפסק סימן שחציתם צד.
ולך גיא
אתה מוקף בחברים צעירים המצטרפים לגינתו של האלוהים אתם רבים מידי אנא סיגרו את דלת גינתכם שימרו שהצעירים ישארו כאן למטה . חבק את סבא ריצאד שעל שמו אתה נקרא שהצטרף אליך לפני שלושה שבועות ויחד עם סבא שלמה וסבתא נלי שימרו עלינו מלמעלה ושילחו רפואה שלמה לאיריס
וילד שלי אין לך פטור מהגעה לחתונה של רעות ואלי .נרגיש אותך ביננו נישא אותך שם על כתפיים ונרקוד איתך כי הרי אנחנו יודעים שאתה מלווה אותנו מביט ומחבק
אוהבים וכל כך מתגעגעים
אבא אמא רועי רעות ויובל