דן חמודה
לפני כמה דקות דיברנו בטלפון אבל כמו שאת מכירה אותי יש דברים שאני אוהב לכתוב במכתב.
הפעילות שאני עושה פה היא בעלת אחריות כבדה מאוד, אני לוקח אחרי למשימות הכי קשות חיילים שמה שאני אחליט ואיך שאני אפקד יקבע את גורלם. אבל זה לא חדש כי זה בעצם המהות של מפקד וקצין ביחידה לוחמת כמו שלנו. אני לא חושש מזה שלי יקרה משהו כי את מכירה מספיק טוב את הדעה שלי שאם צריך לקרות לי משהו זה יכול להיות גם בכביש אבל המחשבה שלי איך יקבלו את הבשורה אנשים שאוהבים אותי מאוחד מטרידה אותי. הדבר האחרון שאני ירצה שההורים שלי יפסיקו לתפקד ויאבדו את שימחת החיים שלהם וכנ"ל לגביך אם יקרה לי משהו אני רוצה שמצד אחד תזכרו אותי תמיד ומצד שני אני רוצה שתמשיכו בחייכם להמשיך לבנות את חייך למצוא בחור אחר ולבנות איתו את החיים. מה שאת צריכה להבטיח לי וגם להעביר מסר לכל החברים שלי זה שתמיד לכל אורך חייכם תישמרו על קשר עם ההורים שלי ותדאגו שהם ממשיכים במסלול חייהם. שגיא ואביה ימשיכו לשרת בצבא, שאבא שלי ימשיך לפתח את המשק שאני כל כך אוהב.
דניאלה, הרבה זמן אני חושב על הדברים אבל עד עכשיו לא רציתי לכתוב אותם אבל אני לא אסלח לעצמי שאם יקרה לי משהו חס וחלילה תפרשו את הזכרון בצורה לא נכונה וזה הדבר האחרון שאני רוצה.
תמיד תדעי שהתקופה שאנחנו עוברים ביחד היא מהיפות שעברתי בחיי.
אוהב אותך תמיד
עזרא.