לזכרו של עזרא ז"ל
"...ושננתם לבניך" אלו תלמידיך. וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרויים, בנים שנאמר: "בנים אתם לד' אלהיכם..." וכשם שהתלמידים קרויים בנים כך הרב קרוי אב, שנאמר: "ואלישע רואה הוא מצעק, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו..." ואומר: "ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו ויבא אליך מלך ישראל ויפול על פניו ויאמר, אבי, אבי..." (ספרי, דברים ואתחנן ו' ז')
חלפה שנה ועדיין גדול הכאב ועמוק היגון והלב ממאן להאמין כי עזרא תלמידנו בננו נפל בגבורים ואיננו כי לקח אותו אלוהים.
עזרא בננו, אחד מל"ז בנים יקרים ששכלנו במאבק על קיומה, שלומה ובטחונה של ישראל. אך כל אחד מן הבנים כבן יחיד הוא לנו, כל בין ייחודו ועולמו, כל בן אמונתו והליכותיו, כל בן ומורשת ביתו וערכיו, כל בן תקוותיו וחלומותיו שנקטיעו ונגוזו בנפילתו.
עזרא קיים "הווה גולה למקום תורה" ובבואוח אלינו מן הנגב הביא עמו את משב הרוח והניחוח של מורשת ביתו משפחת תורה ועבודה, חלוצים מפריחי שממות הארץ בוניה ומגיניה. נמצאנו אנו מסייעים בידו ללמוד תורה במקום שגלה אליו מביתו ומסתייעים בו בהנחלת ערכים של תורה ועבודה, אהבת ארץ ישראל ואהבת הבריות.
נזדמן לו לעזרא והכתה בה למד, שובבים היו תלמידיה ופעמים שמשובתם לא עלתה בקנה אחד עם תלמודם, אך עזרא בדרכו המיוחדת, בצניעותו ובשלוותו השכיל לעדן, למתן ולרכך. כאבן שואבת ריכז סביבו חבורת רעים ובדיבוק חברים הדביקם באמונתו ויחדיו הלכו בנתיבות מורשתו ובמסילות תלמודם אל סיום מוצלח של ביה"ס התיכון ושרות צבאי ביחידות שדה מובחרות.
השתלבותו ודבקותו בכתתו ובחבריו נבעו מתוך תחושת אחריות ומסירות לחבריו ואמונה שלמה במעשה הנכון שראוי לעשותו.
מצאנו בו בעזרא שילוב נאה של תורה ומצוות ודעת העולם, של רצון להשתלמות אישית ונתינה לזולת של אחריות ותחושה של שליחות חברתית ולאומית.
נכונותו להקרבה עצמית עד כדי סיכון חייו ונפילתו היא תוצאת מורשתו ואורח חייו, אמונתו והשקפת עולמו במהלך חייו שבהן פעמים רבות הקריב אינטרסים ונוחות אשיים לטובת חבריו, רווחתם וקידומם. בהליכותיו זכה להערכת מוריו, חבריו, ומפקדיו ונמצא שם שמיים מתאהב על ידו ועליו אומר הכתוב: "עבדי אתה יישראל אשר בך אתפאר".
עזרא ז"ל ישמש, בעבודתו החינוכית, סמל ומופת לדורות רבים של תלמידים. יהי זכרו ברוך.