אי שם בארץ
יום שבת 27.5.67
אמא ורחל שלום!
אני כותב לכם שוב הביתה, מפני שיש לי זמן ומפני שאני חושב שאתם דואגים לי. לכן אני כותב יום יום - איני שוכח אתכם. אל תדאגו הכל בסדר אני מרגיש מצויין ולא חסר לי דבר. הכל אנו מקבלים פה, אפילו את הגלויות האלה.
אני מקוה שבבית הכל בסדר ומבקש מרחל שלמרות המבחנים הרבים רצוי לכתוב איזה מכתב על הנעשה בבית ובעיר מפני שמכל זה אני די מנותק.
מסרו ד"ש לכל החברה בקריה, אם הם בבית. שמעתי שבטלו לכל התלמידים את חופש ל"ג בעומר. אין דבר עוד יום לימודים לא מזיק - רחל הצליחי בבחינות; לא לבייש את הפירמה.
שלום ולהתראות,
דב
אי שם בארץ
יום חמישי 1.6.67
אמא ורחל שלום!
זו גלויה שניה שלי להיום וזאת מפני שאני מודיע לכם שקיבלתי כרגע את החבילה ביחד עם חבילה מאמא של נסים. הערב יש לנו מסיבה ונחלק את כל הממתקים, כי מחוץ לשנינו קבלו עוד ארבעה חברה חבילות וכך שיש הרבה דברים טובים.
הרבה אין מה להוסיף, רק שקיבלנו את החבילות בדיוק כשחזרנו מהברכה. אני מודה לכם שנית על החבילה הנהדרת.
אי שם בארץ
יום חמישי 8.6.67
אמא ורחל שלום!
אני כותב לכם מעיירה הנמצאת בחצי האי סיני. קצת מוזרה היא ההרגשה שלי ובטח שלכם, אבל זו המציאות וזו העובדה. אצלי הכל בסדר, מצב הרוח מרומם, כמובן ולכן הכל בסדר. כמובן שבשבוע האחרון נוספו לי המון חויות וסיפורים שונים שיבוא הזמן ונספר אותם. המון מראות ומחזות ראיתי שלא פללתי לראותם.
הטרנזיסטור הוא האוכל הרוחני שלנו וכל רגע של ידיעות או חדשות נפסקת כל פעילות וכל האזניים נצמדות אל הקופסה הקטנה והמדברת. אם הידיעות משמות מובן שפורצים בשירה אדירה.
מה נשמע בבית? ואיך המרגש?
בקשר אלי, אל תדאגו, הכל יהיה בסדר. מה שנותר לי לכתוב בשלב זה הוא להתראות...
אל-עריש
יום חמישי 15.6.67
מצאתי קטע בעיתון "ידיעות אחרונות" המשקף בדיוק את מה שעבר עלי מאז שהתחילה המלחמה.
אותו חייל שכתב מכתב זה, הוא חייל מילואים שהיה אתנו ומתאר ממש הכל מהתחלה בקרב אום כתף ועד השתלטותנו על בית המושל באל עריש. הרבה אין לי מה להוסיף, קראו את המכתב מהעתון כאילו שאני כתבתיו.
שמרו עליו מפני שזו מזכרת יפה מתקופה שאני מקוה שלא תשוב עוד...