אלבום תמונות
בבית של הורי היתה תמונה של בן-דודי נמרוד שכטר בן ירקונה, שנפל במלחמת השחרור בבית הערבה, ואני ידעתי שאם יהיה לי בן, שמו יהיה נמרוד. ראשונה נולדה מעין. שלוש שנים אחר כך נולד בן וקראנו לו נמרוד. קיבלנו אז ברכות, תזכו לגדל בן נאמן לעמו ולארצו ואבא כתב: "לתורה, לחופה ולמעשים טובים"... אז לחופה לא נצליח... את כל השאר עשינו...
כשאני לוקח את אבא שנכנס לשנת ה-90 לחייו בריקשה לבית הכנסת, אנחנו מדברים בשפה של טייסים. היכון להמראה, מעלים רגל אחת וגם את השנייה, אחר כך היכון לנחיתה, להוציא גלגלים, ואז הוא מחבר את הרגליים וגולש מהספסל לקרקע...
רציתי שיכתבו על המצבה נפל כטייס במילוי תפקידו, אבל מותר רק במילוי תפקידו, רציתי לציין בכך שחלום של ילד בן 9 להיות טייס התגשם... חשבתי שינוח על משכבו ליד סבתא ואחר כך ליד סבא ועל ידי... אבל אמרו לי שהוא לא שייך למשפחה, הוא כבר שייך לעם ישראל - לחלקה הצבאית... כאשר נסענו לסיום קורס טיס עמד ברחבה ראש המועצה ממגדל העמק ושאל, לאן נוסעים, השבתי: לסיום קורס טיס. אוי, הוא נאנח, מתי כבר לנו יהיה טייס - רק טייס אחד?
משפחל חיל הוויר תמכה בנו באבלנו, גם החברה הקיבוצית ניסתה לעזור במה שאפשר. יותר מכל נגע ללבי מוישל'ה מינקובסקי, שהביא עצמות לכלב, לתדי...
יש שפותחים בקבוק יין ליד הקבר. אצלנו זה לא מתאים, כי נמרוד אהב יותר מכל לשבת ליד כוס תה ולטבול בתוכה ביסקוויטים. הוא למד את זה אצל סבא וסבתא. ועוד משהו שנמרוד אהב וגם אני: הייתי נותן לו בצעירותו לפשפש באוסף קטעי העיתונות והשירים שאספתי, שימצא את הקטעים שמדברים אליו.
בחיל האוויר מקובל שאם נופל טייס, המשפחה השכולה באה ביום הזיכרון אל הבסיס וטייס מאותה טייסת מלווה אותם. נמרוד עשה זאת להורים של רון שנפל בלבנון והם כתבו לנו: "שיהיה לכם כוח ליום השלושים ולכל הימים שיבואו, ולאט לאט, צעד צעד, תחזרו לחיים שהם לא רק כאב ויגון..."
ואני שומע צלילי פסנתר עולים מחדר המוזיקה, כליל החורש פורח בוורוד, שיח היערה מפיץ את ריחו הנעים ויונק הדבש מקפץ בין העלים...
אחרי השבעה פתחתי את הרדיו והשיר הראשון ששמעתי היה: "מיהו המיילל ברוח והרוח בו, מיהו שהשאיר פתוח את חדרי ליבו". אני השארתי.
יאיר