סרן נמרוד פיסחי ז"ל

קורות חיים

בן איה ויאיר. נולד ביום ה' באדר ב' תשכ"ז (17.3.1967) בקיבוץ יפעת. הוא נשא את שם בן דודו של האב - נמרוד שכטר ז"ל, שנפל במלחמת העצמאות בבית הערבה.

נמרוד גדל והתחנך ביפעת, להוציא שנתיים שבהן עשו הוריו בשליחות בארצות הברית. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר התיכון "העמק המערבי". מגיל צעיר התעניין במטוסים, בעידודו של אביו ושל המשפחה, דבר שהתבטא בבניית דגמי מטוסים ומשחקי הרכבה, בתחפושות שבחר ובדגמים שיצר בשיעורי המלאכה. היה ילד מוכשר, שהצטיין בלימודיו והיה נוח לבריות, שקט ומופנם. הוא היה נכון לעזור מבלי לצפות לתמורה. בעל כושר מנהיגות, שנבע לא מהקרנת סמכותיות כי אם מרגישותו הרבה לזולת ומהליכותיו שהיו צנועות, חרף כשרונותיו הבולטים. בנערותו, בעת לימודיו בבית הספר התיכון, שימש כמדריך לכיתה צעירה בקיבוץ. היה פעיל בוועדת התרבות ודאג להוצאת עלון. קשרי החברות שיצר לא היו ענפים אולם הצטיינו בעומק ובאינטנסיביות. היה חובב שירה ואהב להאזין לביצועיו של אריק אינשטין ולקרוא את שיריו של יהונתן גפן. נמרוד עצמו כתב שירים, אך הצניע אותם והראה רק לבני משפחתו ולחבריו הקרובים ביותר.

הוא התגייס לשירות חובה בצה"ל בחודש אוקטבור 1985 והתנדב לשרת כטייס קרבי, אך בשל ראייתו הלקויה הופנה לקורס טייסי מסוקים. לפי עדות חבריו, שהובאה בספר הזיכרון, הצטיין נמרוד בניווט אווירי וחברים למדו לנווט בזכותו.

נמרוד נפל בעת מילוי תפקידו בתאונת מסוקים במהלך טיסת אימונים בבקעת הירדן ביום כ"ח בניסן תש"ן (23.4.1990) והובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ יפעת. הניח הורים, אחות - מעין ואח - יפתח. נמרוד הועלה לדרגת סרן לאחר מותו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד הטייסת שנמרוד היה קצין למופת, איש מקצועי ובעל יכולת מבצעית גבוהה, המרבה במעשים וממעט בדיבורים, אך מעל לכל מתארו מפקדו כמי שניחן ברגישות אנושית ובתשומת לב לפרטים. אדם שידע להגיב בחוכמה במצבים מביכים ולהיאבק בלי פשרות על עקרונותיו מבלי לפגוע. עוד ציין המפקד, כי לאחר הסכמתו נטל נמרוד חלק באחד ממבצעיה העלומים של הטייסת.

המשפחה הוציאה לאור ספר להנצחת זכרו בשם "נמרוד" ואת שיריו נמצאו בעזבונו בספר "זרעי כאב". ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו באחד מיערות הקרן הקימת לישראל. כתבות בדבר נפילתו הופיעו בעיתונות התקופה. ביום השנה ה - 6 לנפלו, יצאה לזכרו קלטת טייפ בשם "בתים פזורים" ובה שנים עשר שירים של נמרוד. כותבי הלחנים והמבצעים עשו זאת בהתנדבות.