סרן נמרוד פיסחי ז"ל

אלבום תמונות

קראתי את הוידוי של יונתן פולארד, ובו הוא מספר מה הביא אותו לרגל למען ישראל.
במקום שהוא עבד גילו פרטים על טילים סובייטים הנמצאים בידי הסורים. הוא שאל את ה"בוס" שלו האמריקאי, למה לא מדווחים על כך לישראל.
הבוס ענה בזלזול: "אין צורך, יפלו להם כמה מטוסים והם יגלו את הדבר בעצמם".
המניע הזה לרגל לישראל, שבעקבותיו נשפט פולארד לשבת בכלא כל ימי חייו, כל כך נגע לי, במיוחד שידעתי על תכניותיו של נמרוד להיות טייס, שהרגשתי צורך לעשות הכל שפולארד יצא לחפשי. ניסיתי ואני עדיין מנסה לפעול בכיוון זה.
יאיר פסחי.


במלאת 30 יום לנופלו של נמרוד בהתנגשות המסוקים, הגיע מכתב למשפחת פסחי מיונתן פולארד.

למשפחת פסחי היקרה,
אני אינני יכול אפילו לספר לכם עד מה היה עמוק עצבוני בשעה ששמעתי שנמרוד נהרג.
אני משער שאין מילים בנמצא שאוכל לבטא אותן ושיוכלו להקל על האבידה הקשה.
אבל רעי, אתם חייבים להתנסות להתנחם בעובדה שנמרוד היה איש אמיץ, אציל ואומץ ליבו לא ישכח לעולם ע"י אלה מאיתנו שנטלו על עצמם את החובה להבטיח את קיומה של ישראל.
למען מטרה זו, משפחת פסחי, אני משתדל ברגע שאוכל, להקים קרן למילגה על שמו של נמרוד. וזאת כדי שמורשתו תעבור בתוכנו מדור לדור.
ראוי נמרוד לכך, ידידי, מכיוון שהיה מיחידי הסגולה שלא היסס להעמיד את טובת עמנו מעל זו שלו עצמו.
נוקיר ונכבד את זכרו בהתגייסותנו אנו, למען המטרה שאותה שירת באומץ ובעוצמה.
ועל נמרוד ראויות להאמר המילים אשר נכתבו לפני הרבה שנים: "אל תקוננו על חללי ציון, כי בורכה נשמתם עד אין קץ..."