תפריט נגישות

אברהם אבי בן-ציון ז"ל

אברהם בן-ציון
בן 63 במותו
בן שרה ומשה
נולד בו' באלול תשי"א, 7/9/1951
התגורר בנתיב הגדוד
נהרג בפעולת איבה
בי' בכסלו תשע"ה, 2/12/2014
מקום אירוע: כביש אלון (458)
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: בקעת הירדן
הותיר: אישה, ארבע בנות, נכדים, אח ואחות

קורות חיים

אברהם (אבי), בן שרה ומשה, נולד ברומניה, בעיר בוטושן, ביום ו' באלול תשי"א (07.09.1951). עד גיל שבע וחצי גדל ברומניה.

במרץ 1959 עלתה המשפחה – ההורים, אבי, אחיו אפרים ואחותו מלכה – לישראל. הם התיישבו בקריית מוצקין, אבי סיים ביישוב לימודי יסוד בבית ספר "אחדות" ולימודים בתיכון העיוני.

משבגר אבי נשא לאישה את ניבה. בשנת 1976 בני הזוג היו ממייסדי מושב נתיב הגדוד בבקעת הירדן, ומאז חיו במקום. בשנים 1976 עד 1991 נולדו ארבע בנותיהם – רויטל, הילה, רוני וגל. אבי היה כל השנים חקלאי, גידל פלפלים, עגבניות וענבים והיה בעל בית אריזה. בתקופות מסוימות שימש גם כגזבר היישוב וכיו"ר ועד ההנהלה.

ביום שני 1.12.2014 נדרס אבי על ידי מחבלים פלסטינים בצומת אלון בכביש 458 בשומרון, בעת שנהג במכוניתו בדרך לביתו. המחבלים גנבו את הרכב והשאירו את אבי הפצוע על הכביש.

אבי הועבר במצב אנוש לבית חולים בילינסון בפתח תקווה. ניסיונות הטיפול בו לא צלחו ולמחרת, ביום י' בכסלו תשכ"ה (02.12.2014), הוא נפטר. בן 63 במותו. אבי הובא למנוחות בבית העלמין בבקעת הירדן. הוא הותיר אישה וארבע בנות, נכדים, אח ואחות.

משפחתו של אבי תרמה את איבריו, שהצילו את חייהם של כמה חולים.

ספדה לאבי רעייתו ניבה: "פעם היו הרבה אבי במושב, אבל היה רק אחד שהוא אבי שלי. להגיד מילים לאבי שלי נראה בעיניי לא מציאותי.

יותר משאנו בוכים עליך, אהוב נעוריי, אנו בוכים על עצמנו בלעדיך. כל יום מחדש מתחוור לי, שיותר לא אשמע אותך שורק מנגינה על הבוקר... לא אשמע את טריקת הארון במטבח כשאתה מוציא את הכוס לקפה... ריח הטוסט הנחרך במצנם עם ברכת ה'בוקר טוב' העליזה... לא יהיה מי שידאג להדליק לי את הדוד לפני הקימה, ויציץ מבעד דלת המקלחת פנימה בשאלה 'יש לך מים חמים?'... לא יהיה מי שיפעיל את המפוח לנקות את עלי הפיקוס בחצר.

לא יכולתי לבקש לעצמי איש טוב ממך, נדיב ממך, משפחתי ממך. אתה שהיית העוגן בחיי, הבסיס הרחב ממנו יצאתי ואליו שבתי כל פעם מחדש. בחרתי בך כל פעם ובעיקר בימים שהכעסת אותי, אז זכרתי את האיכויות שבשלן היית ונותרת האחד בשבילי. הביטחון, היציבות, המשפחתיות, האחריות, עטופות בנתינה אינסופית לבנות, לחתנים, לנכדים ולי.

לכל שוחרי הרע ועושי הזוועה רציתי לומר – טעיתם. רצחתם את האדם הלא נכון. הוא האמין בכל ליבו בדו קיום בשלום, חשב ששתי מדינות לשני עמים זה רעיון ישים, הילך בין שכנינו הערבים בכבוד ושיתוף. אז לקחתם באלימות את חייו והשארתם אותנו מיותמים ללא האב שהיה, הסבא, הבעל והאיש.

הזיכרונות מאבי שלי יישארו לעד בליבי, בלב משפחתי ובלב כל אלה שסביבי. לא ננוח ולא נשקוט אהוב ליבי עד שכולם ידעו על המניע הלאומני."

המשפחה פתחה דף פייסבוק בשם: אבי בן ציון נרצח - המניע הלאומני לא יטויח. הדף ליווה את המשפחה במאבקם להכרה באירוע כלאומני וממשיך להתקיים כדף לזכר אבי. הדף כולל תמונות שלו, דברי זיכרון שמפרסמים בני משפחה וחברים והודעות על אזכרות והנצחות.

במלאת שנה לרצח אבי נערך טקס לזכרו באנדרטת חללי הטרור בבקעת הירדן. הטקס החל בצומת בו אבי נדרס, שם הוצב שלט זיכרון.

בטקס נשאה דברים האלמנה ניבה: "כשהסתיימו שבעת ימי האבל ישבתי עם הבנות ושוחחנו על איך ממשיכים מכאן. באותו המעמד ביקשתי מהן ומעצמי, לעולם לא לשאול – למה? למה זה קרה לו? למה לנו? למה עכשיו? אין לכך תשובה מלבד שדברים רעים קורים גם לאנשים טובים ...

אנחנו עדיין מעכלים, מעבדים ומתמודדים עם כל ההשלכות שנבעו מהרצח הנורא של אבי שלנו. רק מתחילים להבין עד כמה הכול כל כך שונה בלעדיו. נוף הבקעה מתגעגע לרגליו. מספרים לי שהמושב שלנו חסר בלעדיו, חנן, נמרוד וחברים חסרים את עצותיו. המשפחה שלנו שונה ואחרת לגמרי בלעדיו, ואני... אני בלעדיו.

וכך כתבתי לפני כמה ימים אליו:

שעות, ימים, חודשים נקפו והנה שנה חלפה – בלעדיך.

מילים, משפטים, עמודים שלמים החלפתי איתך בראשי, בלילות דמיינתי את ידך מונחת בכבדות של ישן על גופי, מחבקת אותי אליך, אבל - בלעדיך.

היו שאמרו שהזמן מרפא, משכיח, מפייס, אלא שהזמן עמד לו מלכת - בלעדיך.

הבוקר שקט יותר בלעדיך, אין יותר את שריקת הנעימה העליזה, את קול טריקת הדלת בצאתך. פניך ניבטות אלי מהתמונות, למלא את החלל בלעדיך.

שנה חקלאית עגומה זה מכבר הסתיימה, והנה עוד אחת בפתח מחכה. חגגנו לגיאצ'וק שלנו את בר המצווה, והשנה היינו אמורים להיות נשואים ארבעים שנה. יום הולדת שלי וגם שלך ושל הבנות לראשונה, גם היורה כבר ירד לו השנה, וכל פעם אני מתעוררת מופתעת למציאות החדשה, בלעדיך.

למדתי את השקט בלעדיך, ואת הלבד בלעדיך.

היום אני מתכוננת לשארית חיינו המשותפים, בלעדיך."

בניית אתרים: