רב"ט יהודה סולימן ז"ל

קורות חיים

יהודה בנם בכורם של ראובן ויפה. נולד בשנת תשי"ב (1952) בבאר-שבע. הוא למד בבית-ספר האזורי ובבית-הספר התיכון האיזורי במושב שפירא וסיים את לימודיו התיכוניים במגמה מקצועית (מכונאות). הוא דבק בדת, התפלל והניח תפילין יום-יום. הוא אהב את שולחן השבת בבית ואהב מכל לזמר זמירות של שבת. הוא היה נוהג להאזין מתוך התלהבות לשירי-קודש וללמוד אותם.

הוא גויס לצה"ל באוגוסט 1970 והוצב לחיל-חימוש. גם בהיותו בתעסוקה מבצעית בבקעת הירדן, לפני היציאה לסיורים, היה אומר תחילה את תפילותיו.

מסירותו לבני משפחתו הפכה לשם דבר במושב מרכז שפירא, בו התחנך וגדל.

היה נוהג להתייעץ בהוריו בכל בעייה שעמדה בפניו. כשגמר לעזור במלאכת הבית, היה מוצא לו מקום ומתייחד בו עם ספריו או תשבציו אשר אהב. הוא אהב את חיי הצבא ושאף לעבור קורס צניחה וקורס קצינים. כאשר הוענקה לו דרגת רב-טוראי היה מאושר ושאף להגיע עד מהרה לדרגת סמל ולהמשיך בצבא קבע. לעתים קרובות היה מוותר על חופשתו לחבר שהיה זקוק לה יותר ממנו. הוא היה נוהג לוותר לאחרים ולהתפשר עמהם. תכונה זו הטביעה את חותמה על אישיותו. כל מכריו אהבוהו והוא היה להם לסמל ולדוגמא של בן למופת, תלמיד למופת וחבר למופת.

ביום י"ח באלול תשל"א (8.9.1971), שלושה ימים לאחר שנפצע בעת מילוי תפקידו, מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

קצין-החימוש החטיבתי שלח להוריו מכתב בו כתב בין שאר דבריו; "מעשיו הטובים של בנכם יהודה יכולים לשמש נחמה לכם ולנו בכך ששירת את המולדת בשטחים הקדמיים, במשך תקופה ארוכה וקשה.

בתקופה זו הוכיח יהודה מסירות ודבקות בתפקידיו השונים והיה בכך דוגמא ומופת לכל חבריו. מתכונותיו האישיות ראיתיו צנוע, אדיב ומסור במילוי תפקידו. הוא השאיר חלל ריק בלב ידידיו, חבריו ומפקדיו".