סמל דוד כרמלי ז"ל

קורות חיים

בן שמואל ואסתר. נולד ביום כ"ג בתשרי תרצ"א (15.10.1930) בחיפה ולמד בבית-החינוך על-שם ארלוזורוב בחדרה ובבית-הספר התיכון המקצועי טיץ ביגור. סמוך לסיום לימודיו פרצה מלחמת-השחרור. כרבים מבני גילו החליט דוד לדחות את המשך-הלימודים. דוד גויס לצה"ל בנובמבר 1950 ולאחר תום המלחמה התיישב בקיבוץ הראל והיה שם עד שנת 1952, ואז עקר לתל-אביב. שנים ארוכות חיכה להזדמנות להמשיך את לימודיו ורק בהגיעו לגיל שלושים, לאחר שכבר נשא אישה והקים משפחה, נתאפשר הדבר. ברוב שמחה ומרץ התמסר ללימודים. למרות יומו העמוס בלימודים ובעבודה, היטה שכם וסייע בעבודות-הבית ובטיפול בילדים. הוא למד באוניברסיטת תל-אביב ועמד על סף קבלת התואר הראשון; עבד כאסיסטנט בחוג למדעי המדינה ונמנה עם האסיסטנטים המעולים בחוגו, הוא אהב בני-אדם והשכיל להכיר בהם גם את הטוב וגם את הרע. אך מעצמו דרש יותר משנדרש מהזולת, ולכן הצליח מאוד, הן כמדריך והן כמורה - וקשר קשרי רעות נאמנים עם מיודעיו. חיבה יתירה נודעה ממנו לבעלי-חיים.

חלום-חייו היה להתמחות באחד ממדעי-הטבע - ואף כי הדבר לא יצא לפועל לא פגה חיבתו לבעלי-החיים, בתקופות שונות אפשר היה למצוא בביתו בעלי-חיים, שטיפל בהם במסירות בלתי-רגילה. חייו היו אינטנסיביים. בגלל רצינותו ותביעותיו מעצמו היה מעמיק ויסודי בכל דבר שעסק בו, אפילו בתחומים שלא עניינוהו מאוד. שטחי התעניינותו ועיסוקיו היו רבים, החל בטיול עם חניכים וכלה בפעולות פוליטיות. הבעיה שהטרידתו תמיד הייתה כיצד להספיק ולספק את כולם. לילדיו הקדיש מחשבה רבה וטיפול רב. בתחילת יוני 1969 נקרא לשירות-מילואים פעיל. ביום ט"ו בתמוז תשכ"ט (1.7.1969), יומיים לפני מועד סיום שירותו, נפל בבקעת הירדן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אישה ושלושה ילדים. הבן הקטן נולד לאחר נפילת אביו ונקרא על שמו.