אתה לא אתנו ארבע עשרה שנים
ואנחנו כואבים ומתגעגעים
חברים הפסיקו לבקר זה שנים
והזמן רץ כמחול שדים.
חברתך נישאה בינתיים
וגדלו ילדיה השניים
כאשר ראיתם בדמעות בעיניים,
חשתי כי הגורל התאכזר אליי שבעתיים
בני עכשיו אתה שוכן במרומים
בין כוכבים ומלאכים
תבקש ותתפלל לפני האל - רחמים
בשם החיילות והחיילים
שדמם זועק מהקברים השכנים
שיפסיקו להשחיז סכינים
וכל מיני נשקים חדשים ומסוכנים
ויעשה שלום בין החיילים והעמים.
אני עוד אימא שכולה
פשוטה, אפורה ובנפשי פצועה
שרוצה לחיות את שארית חיי ברגיעה
ולא לשמוע על רצח והריגה
כבר שכלתי שניים מילדי
ולא יכולה יותר לסבול די!
תפסיקו כבר עם המלחמות
תרחמו על האימהות הבוכות
תעצרו את נהרות הדם
כי לא לנצח יחיה האדם.
ואני אמשיך להיאבק ולהתפלל
בדרך השלום למדינת ישראל.
ציפורה שווילי
אימא של תמי ודני ז"ל.