הוי הר הרצל הגדול והנורא
הפותח שעריו לכל אמיץ גיבור ותושב
שינוחו חייליו לעולמי עד
עם חברים וידידים והם לא לבד
פעם בשנה יבואו אנשי רוח ואנשי חזון
לבקר את יקיריהם ביום הזיכרון
ואם שכולה לא רק פעם בשנה
תבוא להתייחד עם זכר בנה
גם אב שכול ודמעה בעינו
ירכין ראש ליד קבר בנו
ובלבו יצעק עד לב השמיים
מספיק נשפך כאן דם כנהר מים
הוי הר הרצל העמוק בתהומות
עד מתי תשבור תקוות וחלומות
עד מתי מלחמות ומהומות
וריסוק נשמות ועצמות
הוי הר הרצל מבחוץ גבוה פסגה
ומבפנים עמוק ללא מוצא
מי שמובא באדמתך להיטמן
אומרים עליו קדיש ובסופו, אמן.
הוי הר הרצל כשהשמש בבוקר עולה
שתדע כל אם שכולה ובוכה
באלפי דמעות ועוד דמעה
שזו זכות גדולה ומרשימה
להיטמן תחת הר כנפיו
של חוזה המדינה
וכל פעם שתאספו ליד קבר למניין
גברים יתפללו ונשים ייללו
ואחות תנחם ילד יתום ובכיין.
הוי הר הרצל הגדול והאציל
שרק את נשמותינו לגן עדן תציל
את גופותינו בעוונות זה שכיח
אבל את נשמותינו על מצבה תנציח.
הוי הר הרצל היפה בסביבתך
כל שנה ביום הולדתך
מצטרפים כמו מגנט
עוד בחורים לעולמך
ולא הייתה שנה עקרה
אלא חפרו עוד בור ומערה.
הוי הר הרצל בעל הוד ותפארת
נמשכים אליך חיילים כדבורים לכוורת
כאן כולם שווים, אין אדון אין גברת
רק שמות של נופלים על קיר למזכרת
אין כאן שיש מאטליה ופסל מיון
יש כאן דגל ישראל ותכריך לבן.
הוי הר הרצל, האדמה היא לא לנו
כי אנחנו שייכים לה כולנו
ככה זה בכל העולם
את בנינו לא נשכח לעולם.
הוי הר הרצל אשר בירושלים
למענך נילחם באש ובמים
לעולם לא נכנע ונרים ידיים
עד שירחם השם ויעשה נס משמיים
הוי הר הרצל רווי הבכי והקינה
על פסגתך שולט אור השכינה
על גופות בננו לשמור, השם אותך מינה
כי לאהבה ולמוות אין מדינה.
הוי הר הרצל שמך בנימין
ישראל תמשיך בנבואותיך להאמין
כך יצטרפו עוד עם ועדה
כי אמרת: "אם תרצו אין זו אגדה"
הוי הר הרצל בנימין זאב
באתי אלייך להוריק בכי וכאב
מאז שבני הורד אל הבור
חיי הפכו צבע מורוד לאפור
ובגדי כהים כזקנך השחור
הוי הר הרצל בית קברות צבאי
מתקבלים נופלים ממוות לא טבעי
צומחים כאן עצים כבר דור שלישי
והלוויות כל יום שני וחמישי
הוי הר הרצל מהבכי עיני אדומות
על החיילות היפות והחטובות
בשבילן כבר הסתיימו המלחמות
במקום בזרוע בעל
בעפרך הן חבוקות
הוי הר הרצל אפוף היתמות
אעלה אלייך בכאב ועצבות
לחלוק כבוד יזכור ביום העצמאות
ולמלכת המצבות אגיע
לומר מלותיי ולהצדיע
את רגשותיי ארסן
ואת דמעותיי אסנן
ולבי להתנחם ממאן
כי קצרה היא הדרך וקשה
מקדיש ואזכרה
לריקוד העצמאות, שירה וצהלה
אז מול שערייך אשבע
אעמוד ובפי תפילה ובקשה
וגופי מתוח להצדעה
שישמור על מדינתנו האל
ויביא שלום על העולם
וראשונה ישראל.
כתבה: ציפורה שבילי אימא של דני ותמי ז"ל