סערת רגשות
הנה חג חנוכה הגיע
ואור יום הולדתך לא הפציע
בחלומי מחכה ומצפה שתופיע
ללילה אחד את געגועי ארגיע
עברה עוד שנה, בעצבותי נותרתי
ומהגעגועים הרבים לא נפטרתי
לקברך בשחורים הופעתי
את מתח שרירי שחררתי
ואת מלאי דמעותיי רוקנתי
הרגשתי כפרח יבש ונובל
והמשכתי להיאנח ולהתאבל
שואלת את אלוהיי
מתי כל הכאב הזה עובר
ובכוחותיי הדלים אצליח להתגבר
לצערי לא כך הוא המצב
והגורל אכזר ומר
לא נשארתי יפה ורעננה
ובמהרה קפצה עליי הזקנה
קשה לי התנועה והכיפוף
ובקושי מכסה האיפור
דווקא ביום הולדתך
רציתי להיות בקרבתך
להדליק נרות חנוכה לכבודך
לרקוד איתך כמו שהיית רגיל
אך לצערי אני הזקנתי
ואתה יקירי, תישאר לנצח צעיר.
ציפורה שבילי
אמא של תמי ודני ז"ל