טל היה עדין נפש, לא נדחף, לא כוחני.
הכיתה הייתה צריכה לבחור מי ייסע למשלחת לפולין והיה ויכוח על-פי איזה קריטריונים יבחרו את מי לשלוח. היה ברור על-פי מה שניבט מעיניו של טל שהוא רוצה לנסוע לפולין. עוד היבט על אישיותו:
סקרנות אינטלקטואלית, חיבור למורשת של העם, להיסטוריה היהודית.
עם כל זה שטל היה חילוני - הייתה בו מחויבות, מעורבות ואכפתיות, וכל הנושא הענק הזה של השואה - עניין אותו והיה לו חשוב. כל מי שרצה לנסוע היה צריך להציע את עצמו, והכתה הייתה צריכה לדון ולהצביע. לטל לא התאים על-פי אישיותו הצנוע להגיד - "אני רוצה" וששמו ייכתב על הלוח ושידונו באיכויותיו בפניו..
באופן אינטואיטיבי בלתי מתוכנן - טל בחר בדרך שהכי התאימה לו: הוא היה שותף בדיון המקדים על הקריטריונים הכלליים, וברגע שאנשים היו צריכים להציע את עצמם הוא יצא "לשנייה לשירותים". אחד מחבריו הרבים הציע שטל ייסע ובין - רגע, ללא כל היסוס, הכיתה בחרה בו ברוב קולות. כשחזר מ"השנייה בשירותים" והתברר לו, ברעש הכללי ששר בכיתה, שהוא נבחר, הוא חייך את חיוכו המקסים, והתיישב - מאושר ובלי לומר מילה - במקומו. ועל - כך נאמר: " צדיקים - מלכתם נעשית בידי אחרים".
תמונתו של טל מול עיני -והלב ממאן להאמין: פרח של ילד, שהיה אמור לצמוח לגזע עבות, מכה שורשים ומצמיח בנים ובני-בנים. ואל אב לנו- אבד לכם.
אני לא מכירה את משפחתכם: מלכה, שישבנו מספר פעמים בימי הורים. תמיד הקפדת לבוא- היה חשוב לך לדעת הכל על טל - אבל מעבר לפרטים הקטנים ( שכבר אז ידענו שתינו שהם הטפלים לעיקר החיים) בלטה האהבה העצומה, חסרת הגבולות שלך לטל. ישבת לידו גאה ומאושרת.
מהזווית שבה ראיתי אני את טל אני רוצה לומר לכם - ההורים של טל - שהצמחתם נער לתפארת: כל תג ותו בפניו ובאישיותו של טל אמרו עליו שהוא בא מבית מלא אהבה ושלום. בשנתיים שהכרתי את טל- ראיתי נער יפה, מקסים, שלם ומאושר.
אתכם בכאבכם
אסתי