טוראי דוד ביטון ז"ל

בן מזל-טוב ואליעזר, נולד ביום ג' בטבת תשכ"ב (10.12.1961) במרוקו. דוד החל את לימודיו בצרפת. בשנת 1971 הוא עלה לארץ עם משפחתו, שהשתקעה ברמת-גן. שם המשיך את לימודיו בבית הספר "אושא" ובבית הספר "אורה". דוד היה תלמיד טוב והתבלט בלימוד השפות. בשל כשרונו הטבעי למשחק, הוא היה הרוח החיה בכל המסיבות והטיולים הכיתתיים. דוד היה גבוה, רזה ושרירי ובעל קואורדינציה נפלאה, שהובילה אותו להצטיינות בענפי ספורט שונים. במסגרת קבוצות הנוער של "מכבי רמת-גן", הוא זכה בכמה אותות הצטיינות בכדור-עף, בהדיפת כדור-ברזל ובכדור-סל. אולם הוא הצטיין בעיקר במערכת יחסים נפלאה עם חבריו, מורים ובני משפחתו. דוד ניחן בהומור נפלא ובלתי נדלה, תעוזה נפשית וחוש צדק מאוד מפותח. מעל לכל הוא הקרין שמחת חיים, לא משולחת רסן, כי אם מעודנת ומאופקת. דוד למד שנה נוספת בבית הספר המקצועי "אורט" במגמת שרטוט, שם התחדדו נטיותיו האמנותיות. משלל כישוריו וכישרונותיו העדיף דוד להתמסר כליל למוסיקה. בגיל 3 שנים הוא החל ללמוד לתופף וה"חיידק" הזה לא עזבו מאז. הוא החליט לנ סוע לצרפת ולארצות הברית, על מנת להשתלם במוסיקה. לאחר שהייה של שנה אחת בחו"ל, הצטרף כמדריך לקבוצות נוער המחנות קיץ. הוא היה נערץ על הכל, אך את רוב זמנו השקיע בנגינה: ג'אז, רוק ובלוז. הוא הופיע בהרכבים שונים. כשחזר לארץ, הקימו דוד וחבריו להקה, ניגנו וערכו חזרות בנוכחות חברים וידידים רבים - הבית שקק חיים. בתקופה הזאת החל דוד להעלות את מחשבותיו על הכתב: תחילה עלילה לסיפור אוטוביוגרפי, שבה הספיק לכתוב פרק ראשון בלבד ולערוך את ראשי הפרקים האחרים. מכתביו עולה דמות כובשת בעלת ראייה חדה ועומק רב. בגלל שרותו הקרבי והרגשת "הלא נודע" שאפפה אותו, התעקש דוד להיפרד מחבריו ולערוך מסיבה "טרום צבא" ..."כי מי יודע מה צופן לי העתיד" כך התבטא. הוא התגייס לצה"ל בנובמבר 1979, עבר טירונות ושירת כפקיד ביחידה צבאית.
הודות לחום ולאיכפתיות שהרעיף על סביבתו, קשר דוד קשרים טובים עם שאר חבריו ליחידה. דוד חיכה בכליון עיניים לתשובה לבקשת ההעברה שהגיש עקב רצונו להצטרף ללהקה צבאית. ביום 24.1.1980 נשלח דוד על ידי מפקדיו ללוות מיכלית מים, שנסעה בכביש טובה-מחולה. בדרך התהפכה המשאית ודוד נפצע פצעים אנושים. חמישה ימים פרפר דוד בין החיים והמוות. ביום י"א בשבט תש"מ (29.1.1980), הוא מת מפצעיו. בן שמונה-עשרה שנים היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. דוד השאיר אחריו הורים, שישה אחים ושתי אחיות. בעקבות מותו נכתבו שירים והונצחו בשני אלבומי תקליטים שהפיקה חברה הנקראת על שמו "דוד חי הפקות". את המלים והלחנים של שירים אלה כתב אחיו.
בז' בשבט 1955 לאחר 15 שנה שיכלה המשפחה את אחיו אברהם ז"ל שהשאיר אחריו בן בשם דוד ע"ש אחיו האהוב ובת.