אלבום תמונות
קשה לדבר על שמואל כעל מי שאיננו אתנו עוד. עדיין זכורים לי ימי מחלתו, ושאיפתו להתגבר על כל המכשולים של המחלה שפגעה ברבבות מילדינו... אך שמואל ז"ל נלחם ויכולתה למחלה.
שמואל כחניך הקייטנה, אחר כך כעוזר למדריך, ואחר כך הפך למדריך, וכמדריך הפך להיות מדריך בחסד לכל הזקוקים לו, טוב לבו והרצון לעזור לזולת, הן לעובדים במחיצתו והממונים עליו, ולא כל שכן לילדים שהיו כל כך זקוקים לו, המילה "לא" לא הייתה קיימת בלכסיקון שלו...
זכור לי היטב לפני שנתיים, כשהוא הופיע לפני ובקשני לשחררו לכמה שעות, כי עליו לעבור בדיקה בצבא, ושעם תום המבחן יחזור מיד, לא אשכח את העיניים הנוצצות וכולו קורן משמחה, והשמחה הייתה זוהרת על פניו כי נתקבל לצבא, ועוד לחיל האויר, נדמה שלא היה נער מאושר ממנו עלי תבל, וכאן ראינו את תוצאות המאמץ והמלחמה הבלתי פוסקת למען האתגר.
הידיעה על נפילתו הלמה את כולנו, ומשפתחנו בקיץ את הקייטנה, שאלו רוב הילדים שטרם ידעו על האסון, האם שמואל ז"ל לא ידריך השנה ולא יהיה עמנו, קשה היה להגיד לילדים שכה אהבוהו, ולא כל שכן שהיה כה חסר להם.
פניך השוחקות, עיניך המלבבות ישארו אתנו תמיד. להורים השכולים ולמשפחה ולמשפחת החברים אבד אדם יקר שהרבה ציפינו ממנו.
ינעמו לך רגבי עפרך במולדת שכה אהבת ולמענה הקרבת חייך.
ישאר זכרך שמור אתנו ועמנו לתמיד.
דבורה קירשנבאום
יו"ר ארגון איל"ן ברחובות