מר אריה גלעדי הנכבד!
ביקרתי בביתך כדי לנחם אותך על האבידה הגדולה על מות בנך יקירך, שמואל, שקיפח את חייו בטרם עת. לא יכולתי לנחם אותך, כי במה ינוחם אב שכול, ובמה ננוחם אנו, מפקדיו, ידידיו וחבריו.
יודע אני, כי קשרי אהבה אמיצים היו בינך ובין בנך שמואליק. תמיד הזכיר אותך, ואתה שמשת לו מחנך, מורה דרך ומעל לכל - חבר בחייו.
שמואליק היה עבורי לא רק עוזר בעובדה, אלא גם חבר נאמן וידיד טוב. שבע שנים שירת שמואליק ביחידתנו. הוא התחיל את צעדיו ביחידה כחייל פשוט והיה לאחד מעמודי התווך של היחידה. מפקדים ופיקודים התחלפו, אך שמואליק נשאר, כשהוא נוטל חלק רב בעיצוב פני היחידה. דמותו של שמואליק שרויה בכל פינה ופינה ביחידה.
שמואליק הינו דוגמה ומופת לכל מפקד וחייל. הוא לא רק מילא את התפקידים שהוטלו עליו, אלא עשה מעל לנדרש ממנו, ואף נטל על עצמו תפקידים שלא היה חייב לעשותם.
כזה היה שמואליק.
כל המשך תיאור סגולותיו הרבות של שמואליק מגביר את כאבינו-כאבך, ולכן הבה ננוחם כולנו בגאולת הארץ, בירושלים המשוחררת ובנפול אויבינו במערכות ישראל.
מי יתן ולא נדע דאבה עוד.
ארד חיים סא"ל
מפקד היחידה