סגן ישראל ארזי ז"ל

יום שלישי, 19.3.68
לחמודה!

באמת מענין מאד אך כבר תקופה של כמה חודשים שלא כתבתי מכתב וזה כאילו שכחתי איך כותבים.
אבל תתפלאי לשמוע שפתאום קיבלתי חשק לכתוב ומהבוקר אני מסתובב וחושב על המכתב, וכרגע שסוף סוף התיישבתי לכתוב אז פתאום הכל פורח לו מהראש ואני לא זוכר את כל מה שהתכוונתי.
כרגע על כל פנים את אחרי המבחן ואני מתאר לי שהמצב רוח הוא של התפרקות אבל בדיוק זה יוצא שאני גמרתי עם החיים הטובים וחוזר להיות "חיל בצה"ל..." כרגע עדיין לא ברור אם יוצאים בכלל לטייל ועל כן זה מגביר את הסיכויים שאני אהיה אצלך בשבת.
רק דבר אחד קטן והוא שבאמת הירדנים הגדישו את הסאה הפעם. אותי על כל פנים זה ממש מוציא מהכלים שאני יושב באפס מעשה וכל יום הורגים אנשים שלנו, ועוד אזרחים זה פשוט מוציא מהכלים.
אבל מה לעשות, וטוב שזו (המדיניות) לא מוכתבת על רגשות של כעס וכבוד עצמי אלא על שיקולים רחבים לטווח רחוק ועל כן לפי דעתי את יכולה להיות שקטה כי מי שיושב שם למעלה יודע טוב מאד מה הוא עושה.
כמובן שאני יוצא מתוך הנחה שאת עברת בהצלחה את המבחן ואת ביום שבת נשארת אז אני מקוה שאני אהיה אצלך ביום שבת בערב וזה עלול להיות גם מאוחר ממה שחשבתי אבל לא בטוח.
...בכלל היה יכול להיות יותר טוב ונעים אם היינו יותר יחד והעולמות שלנו לא היו רחוקים כל כך זה מזה בכל מה שאנו עושים כל אחד בנפרד כאילו לשני לא מענין בכלל.
מכיוון שאני אופטימיסט אז אני מאמין שיהיה טוב ויותר מזה.
כמובן שאנו נפגשים ביום שבת ובמידה ולא אז אני מקוה ביום ראשון ובתור מכתב ראשון אחרי תקופה ארוכה אז זה מספיק על כן אני מסיים,

באהבה יותר מתמיד
ישראל