אהוד היה גבה קומה, תמיר ויפה תואר. עיניו - חומות בהירות - היו צוחקות תמיד, והביעו טוב לב. היה מלא חוכמת חיים, בעל יוזמה ותושיה וחדור שמחת חיים. ביחסיו עם בני אדם הקפיד לשמור על כבודם, דאג להם והקרין בטחון בכל מגעיו עימם.
אהוד אהב מאד חברים, נופים וטיולים, ים וספורט. אהוד אהב מאד את החיים ורצה להספיק. כשהיה בחופשת ששי-שבת דאג לא לבזבז זמן על שינה. "אפשר לישון באוטובוס, בדרך חזרה למחנה", היה טוען, ועל כן מיעט לישון בעת חופשתו. ובזמנו החופשי השתדל לראות חברים ולשוחח, לבלות בצוותא ולטייל. והכל - בדרך שאין בה מן השגרה.