סג"מ אהוד יהודה סלוצקין ז"ל

צעד - צעד, חרש - חרש,
ליוינו אותך דרך ארוכה.
דמעות וכאב, זכרון מבולבל,
על אדם שאיתנו - היה.
בכינו בכאב,
אמרנו את שמך בלחש איטי,
רצינו לכרוע, רצינו לשמוע...
שתקת - בכיתי אני.
הייתי איתך דקות אחרונות,
ראיתי אותך מתבוסס בדמך.
הזכרון לא ימחה מליבי.
הייתי עד: ראיתי איך אתה נעלם...
אחר כך רציתי לברוח, רציתי לשכוח, אך לא היה כי כח.

***

שקט עכשיו. דממה מעיקה.
קשה לחשוב שקרה מה.
רוח בחוץ, היא לא נעימה,
הנר שבינינו - כבה.
לחשוב על חבר שהלך כה מהר,
עם חיוך של מלאך-נשמה,
והלב שכואב לא ישכח כה מהר,
שהנער אהוד - היה.
שקט עכשיו, דממה מעיקה,
חבר כה אהוב - עפר.

אבנר סייב.