מפקד-פלוגתו כתב מכתב-תנחומים נלבב להוריו, שהיו אז בצרפת, ובין השאר כתב: "הוא היה מפקד טוב אשר דאג תמיד לחייליו ולא ניסה להתנשא עליהם, אולם ידע לכפות את רצונו ללא פשרות. הוא היה חבר טוב של כולנו ותמיד ידענו שנוכל לפנות אליו אם נזדקק לעזרה. דויד היה סמל חיות, תמיד צחק ותמיד ידע לאמר את המלה שתרומם את רוח החברה".