אלבום תמונות
ניר לא ישא עוד תכלת בעיניו,
שתיקה סביבו.
לא יגדל.
ילד עולמים בשדה האבל
בידי אמו הקרועה
ולחוצת צעקה מבפנים.
ילד קפיץ של צחוק,
חלום קמל
ברזון פני אביו
ועופרת צעדיו.
עכשיו אחרת יתהלכו
על פני האדמה;
בריחוף יעבדוה,
לא להכביד על גופו.
א. אלדן
מתוך ספר ניר דורי 1979-1998