אלבום תמונות
...חיכיתי לך, בכל שעות היום. וכשבאת - הייתי המאושרת בעולם. לא היית רק בן אוהב, היית מורה לאחיך ולאחותך. יכלתי לחלק אתך את שמחותי ואת צרותי.
השעות הספורות שזכית להיות בבית, הביאו מרגוע ושלוה לכל המשפחה. וכשהלכת - חייתי מהתקוה שתחזור במהרה.
כעת, לא תשוב עוד... לא אשמע את קולך השקט, לא אראה את חיוכך המרגיע.
אין מידה לכאב וליגון שהשארת אחריך.
אדמונד ניסים, בני! איך אוכל בלעדך!?
אמא