קורות חיים
ב-4.8.66 בי"ח באב תשנ"ב בבית החולים אסה"ר נולד בן בכור לאלנה ומשה מצלאוי. - רוני קראו לו.
רוני גדל והתחנך בעיר רמלה. בילדותו מלבד לימודיו בבית הספר, נהג להשתתף בפעילות חברתית רבה.
כעשר שנים היה חבר במועדון הכדור רגל ג'רסי ברמלה, השתתף בטורניר הכדור רגל של המועדון. ולא פעם זכה בגביעים ובמדליות עם קבוצתו. מלבד זאת היה פעיל בחוג הקרטה והשתייך לנוער העובד והלומד.
רוני היה ילד שובב ושבה לב גם יחד. את האנרגיה הרבה שלו השקיע גם בפעילות התנדבותית בבית הספר לחינוך מיווחד "סיני" ועשה רבות למען ילדים אלו כיום נערים אלה מקפידים לפקוד את קברו בימי זיכרון.
רוני היה נער רגיש ואוהב, הצטיין בעבודות נגרות ואומנות, אהב מוסיקה שקטה. והיה אח בכור במישרה מלאה - אוהב, דואג, שומר ומחנך.
בנוסף לכל הפעילויות הללו רוני נהג לסייע להוריו בעסק המשפחתי באדיקות ובאחריות מלאה.
ערכי המשפחה, רחמנות וסלחנות היו מנת חלקו והדיבר "כבד את אביך ואת אימך" היה אורח חיים ולא סיסמא.
רוני היה בחור יפה תואר, גבה קומה ומרשים. נוכחותו ואישיותו האירו כל מקום שעליו הגיע. היו לו מעריצות רבות בחיים ובמילה טובה ידע לשבות את ליבם של ילדים קטנים חברה צעירים בני גילו ואנשים מבוגרים.
בתחילת פברואר 1985 התגייס רוני לשרות חובה בצה"ל, עבר טירונות והצטרף לחיל הארטילריה.
ביום כ"ו בכסליו 9.12.85 נפל בעת מילוי תפקידו בחג החנוכה בדליקה שפרצה בבסיסו בביקעה. "מבוא שלה" בדליקה ניספו שמונה חיילים ורוני ביניהם.
הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברמלה, רוני הותיר אחריו זוג הורים אלנה ומשה שלוש אחיות עפרה, גילה, יפה וארבעה אחים יעקב, מצליח, אופיר וצביקה. בן תשע עשרה היה במותו.
אח בכור גאוות המשפחה במותו כבה האור ובמקומו נרות זיכרון, תמונות, ומזכרות ממלאים את חדרו.
מותו שם קץ להרבה חלומות ואושר שיכול היה לצמוח במשפחתו, לאחר נפילתו נפטרה אמו אלנה לאחר צער רב וכאב אין סוף והיא בת 45 בלבד.
הוריו הנציחו את זיכרו בהכנסת ספר תורה על שמו של הבן היקר.
ובבסיסו בבקעה נחנך בית כנסת על שמם של שמונת החיילים שניספו בדליקה. ובליבנו מאיר זיו זכרו היקר לעד.