תפריט נגישות

טוראי אלימלך אלי טיקטינסקי ז"ל

אלימלך טיקטינסקי
בן 20 בנפלו
בן הינדה ויוסף
נולד בחיפה
בכ' בטבת תש"ח, 2/1/1948
שרת בנח''ל, סיירת חרוב
יחידה: נח"ל מוצנח - גד' 50
התגייס ב-אוגוסט 1966
נפל בקרב
בל' בניסן תשכ"ח, 28/4/1968
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: ואדי עוג'ה
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: חיפה

קורות חיים

בן יוסף והינדה. נולד ביום כ' בטבת תש"ח (2.1.1948) בחיפה. כאשר הגיע אלי לגיל הלימודים למד בבית הספר היסודי הדתי "רמב"ם" בנוה שאנן. נופה של נוה שאנן, ביופיה הטבעי, הטביע את חותמו על אפיו ונפשו. דירת הוריו הצנועה היתה במרחב משופע צמחים, עצים ופרחים ואלה חיבבו עליו את הצומח והחיו גם את השלווה והדממה שהיה נתון בהן. בבית הספר הדתי למד לפי הכוונת אביו המסורתי ולימודיו שם קירבוהו לערכי תרבות עמו. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר "רמב"ם" למד בבית הספר התיכון עירוני ג' שבנוה שאנן ואחר כך בבית הספר "אבן פינה" שבחיפה.

באוגוסט 1966 גויס לצה"ל והתנדב לנח"ל. אלי רצה למצוא דרך לטבע ולמרחב ושאף למצוא קשרים אמיצים ולפעול למען עמו; לכן הצטרף לנח"ל לגרעין של בודדים שמטרתם היתה להיות מדריכי טיולים ושירת בתחילה בנתיב הל"ה. מדריך טיולים לא הספיק להיות מכיון שלאחר פחות משנה פרצה מלחמת ששת הימים שבה השתתף בקרבות על לטרון ורמאללה. מאז לא חזר עוד למשק. אחרי המלחמה עבר אימון מתקדם במסגרת הנח"ל המוצנח והיה לצנחן לוחם. במסגרת זו השתתף גם פעמים רבות במצוד על חוליות חבלנים שפעלו באיזור יהודה ושומרון. לאחר זמן מה עזב את גדוד הצנחנים ועבר לסיירת חרוב, וסייר בעיקר בבקעת הירדן.

ביום ל' בניסן תשכ"ח (28.4.1968), עדיין בשרות חובה, נפל אלי במילוי תפקידו, בהסתערות על חוליית חבלנים, אנשי ה"פתח". מפקד המחלקה היה חנן גולדצווייג שנפצע ונפל אף הוא בהסתערות אמיצה זו. אלי הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.

מפקד יחידתו, במכתב תנחומיו להוריו, כתב: "אלי שירת במחלקת סיור. במשך הזמן הפך מצנחן לסייר ומסייר לסייר מעולה ומקצועי. מפקדיו הכירוהו כאחראי, מסור לתפקידו ואהוד על חבריו. כשהיה צורך לארגן דבר מה היה אלי מתנדב לעזור. לכל אהב לעזור, גם לחבריו שאהבוהו וגם למפקדיו שכיבדוהו והכירו את תכונותיו הטובות באירגון ובהשפעה על שאר החיילים. אלי היה חייל למופת, משכמו ומעלה היה גבוה, גופנית ונפשית משאר חבריו. במשך שהותו ביחידה הספיק להילחם בחוליות רבות של האויב". המפקד מסיים את מכתבו בציינו את אלי כחייל טוב, רע וידיד לכל, ומעל לכל: הוא היה בן נאמן, מסור למשפחתו ולחבריו, ליחידה, אשר בה שירת לעמו ולהגנת המולדת.

יהי זכרו ברוך.

בניית אתרים: