סמל סאמר מוחמד חוסין ז"ל

קורות חיים

בן סאלחה ומוחמד. נולד ביום 10.2.1981 בכפר הדרוזי חורפיש שבגליל המערבי. בן שביעי בקרב שמונה ילדי המשפחה. כשהיה בן שנתיים וחצי נדרס על-ידי רכב מול ביתו, וסאמר היה מאושפז בבית-חולים בחיפה 40 יום, מהם שלושה שבועות ללא הכרה. אביו של סאמר, שהיה לו קשר מיוחד עם בנו, פרש מעבודתו וישב ליד בנו כל אותו הזמן, עד שהחלים.

סאמר למד בבית-ספר יסודי ותיכון בחורפיש. גדל והיה לצעיר מקסים, מנומס ואהוב על כולם, גאוות משפחתו. רבים מבני כפרו משרתים בצה"ל בשירות קבע, וסאמר היה חדור מוטיבציה להתגייס לצה"ל, להיות חייל וקצין קרבי. בלשכת הגיוס הסתיר את סיפור התאונה שעבר, כדי שלא יורידו לו פרופיל. גם העובדה שאחיו הבכור נפצע בעת שירותו בלבנון לא הרתיעה אותו מרצונו לתרום לצבא ולפתח קריירה צבאית.

בחודש אוגוסט 1999 התגייס סאמר לצה"ל. הוא הצטרף כלוחם לגדוד החי"ר הדרוזי,

שרבים מחייליו הם בני חורפיש. מתחילת דרכו התבלט בגדוד כחבר נפלא וכלוחם אמיץ. מפקדו סיפר, שסאמר היה חייל מצוין והוא ביקש להוציאו לקצונה.

ביום 23.11.2000 נפל סאמר בפעילות מבצעית ב'מעבר ארז' ברצועת עזה. לוחמי הגדוד החזיקו בגזרה סביב 'מחסום ארז' ובאותו יום הופעלו כמה מטענים נגד ג'יפים של הגדוד. סיפר המג"ד פארס: "כאשר שמענו על פיצוץ המטען במחנה הגדוד ליד נחל עוז, כל החיילים רבו על הזכות לצאת לשטח כדי להילחם. סאמר היה הזריז מכולם, ועלה על הרכב ראשון". כשהחלו לסרוק את שטח הפיצוץ הוצב סאמר בעמדת חיפוי, נפגע מירי צלף פלשתינאי ונהרג. חברו לעמדה נפצע קשה מהירי. חבריו לגדוד סיפרו שסאמר היה אמור להיות בחופש באותו יום, אך דחה את חופשתו לסוף השבוע.

בן תשע-עשרה היה סאמר בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בחורפיש. בהלווייתו השתתפו אלפי אנשים ביניהם נשיא המדינה ושר החוץ. לאחר מותו הועלה סאמר לדרגת סמל. הוא הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות - סוסאן, נזאר, נדא, נדאל, ג'יהאן, מיסון וזליח'ה.

המועצה האזורית תמר (יישובי אזור ים המלח וצפון הערבה), המאמצת את גדוד החי"ר הדרוזי, הקדישה את גיליון פברואר 2001 של העלון 'עלי תמר' לתיאור הגדוד, חייליו וקשרי המועצה עימם. בעלון מסופר על סאמר, חייו ומותו. אביו כתב: "את סאמר אהבו כולם. הוא היה ילד מקסים, מנומס וביישן. זה הגורל, ואנחנו מקבלים אותו. סאמר נפל כדי שכולנו נחיה בביטחון במדינה הזו. המחשבה הזו מקלה מעט על הכאב הגדול. אני מקווה שסאמר יהיה החלל האחרון, שהמחיר לא יהיה לשווא ושהשלום בוא יבוא".