תפריט נגישות

טוראי צבי יזדי ז"ל

צבי יזדי
בן 18 בנפלו
בן שפרה ויעקב
נולד באפגניסטן
בד' בטבת תש"י, 24/12/1949
שרת בחיל הקשר והתקשוב
יחידה: בה"ד 7
התגייס ב-פברואר 1967
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ז בתמוז תשכ"ז, 25/7/1967
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: יריחו
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול

קורות חיים

בן יעקב ושיפרה. נולד ביום ד' בטבת תש"י (24.12.1949) באפגניסטן. בהיותו בן שנה עלה לארץ עם משפחתו. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי "תורת משה" שבתל-אביב המשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי "אורט" ולמד את מקצוע הנגרות, כי רצונו היה לקיים את עצמו בימים יבואו מיגע כפיו ולבוא לעזרת משפחתו. כאשר סיים את לימודיו המקצועיים החליט כי הצעד הנכון יהיה מצדו שיתגייס לצה"ל - כדי שיגמור את השירות בגיל צעיר - והרי אז תהיה פנויה הדרך לפניו להתבסס בחיים. גיסו הפציר בו לדחות את הצעד הזה עד שאחיו הבכור יגמור את שירותו הסדיר ביחידתו הקרבית אך הוא לא שעה לבקשות ובפברואר 1967 התגייס. עוד בימי שירות אחיו היה אוהב למדוד את מדי-הצבא ואלה היו חביבים עליו מאד. הוא עבר את אימוניו ברצון ובשמחה ולכן נראה לו הכל פשוט וקל. לא עברו ימים רבים וימי הכוננות למלחמת ששת הימים באו. הבן הבכור נפצע בקרבות ושכב בבית החולים; צבי ביקר את אחיו שם - אולם עד ששניהם חזרו מן המערכה לא סיפרו דבר וחצי דבר להורים כי חפצו למנוע מההורים את הסבל והדאגה מתוך כיבוד אב ואם. צחי, כאחיו, היה מסור מאד לבית ותכופות ויתר על ערבי-בידור במחנה והיה "קופץ" הביתה בלבד שאמו לא תדאג לו. בשבת האחרונה שביקר בבית אמר לאמו: "אמא, מעתה כמעט בכל ערב אהיה בבית כי הציבו אותי לבסיס קרוב". טיפוס חביב היה ואהב לעזור לכל. חיוכו תמיד היה נסוך על פניו, חיוך תמים וביישני, ובו ידע לכבוש את לבות חבריו, מוריו, מפקדיו ושאר אנשים שאתם בא במגע. תמיד היה מלא חדוות-חיים. בין שאר תחביבים (כגון: אוסף מטבעות ובולים של הארץ) התעסק במלאכת מחשבת כגון בניין-מטוסים, טילים וכדומה - מקרטון. לפני גיוסו החל בבניין טיל אך לא הספיק לגמור אותו, כי ביום י"ז בתמוז תשכ"ז (25.7.1967) נפל במילוי תפקידו בסביבות יריחו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. זכרו הועלה בבטאון העירוני לאינפורמציה ולהווי מקומי "בגבעתיים" שהוציאה העירייה ואף ב"ספר הנופלים" בהוצאת עיריית גבעתיים.

בניית אתרים: