קורות חיים
שמעון, בן מרים ורפאל, נולד בה' באלול תשי"ח (21.8.58) בגבעת אולגה. שם סיים את לימודיו בבית הספר היסודי 'עמישב'. אחרי כן המשיך בבית הספר התיכון המקצועי 'עמל' שבחדרה במגמה של חשמלאות מנועים. לאחר שסיים את לימודיו בכיתה י"א התחיל לעבוד במפעל בנתניה, שם הצליח מאוד בעבודתו וזכה להערכתם של הממונים עליו.
כולם הכירו את שמעון כנער טוב-לב, חברותי, מסור ונאמן למשפחתו ולחבריו. מטבעו היה אופטימי, עליז ומלא שמחת חיים. תמיד חייך וחיוכו הדביק את הסובבים אותו. בזכות תכונותיו הטובות ואופיו הנוח היה אהוב ומקובל על חבריו.
שמעון הקדיש את רוב זמנו הפנוי לעיסוק בספורט ובמיוחד הרבה לשחק בכדורגל ואף נחשב לשחקן טוב מאוד. עם חבריו בילה בצפייה בסרטים ובטיולים ברחבי הארץ. בביתו שררה אוירה נעימה, והיחסים בין ההורים לילדים ובין הילדים לבין עצמם היו יפים וחבריים. הבית היה תמיד פתוח לאורחים ולחברים שהרגישו שם כבביתם.
שמעון גויס לצה"ל בשלהי אפריל 1976 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות עבר קורס צניחה ובסיום הקורס הוענקו לו כנפי צנחן. אז הוצב לאחד הגדודים של חטיבת הצנחנים. על אף האימונים הקשים שמר על עליזותו ואף עודד את חבריו ועזר להם. כעבור זמן קצר נוצרו קשרי ידידות יפים בינו לבין חבריו ליחידה. גם מפקדיו היו שבעי רצון ממנו, כאדם וכחייל.
ביום כ"ב באייר תשל"ז (10.5.1977) נפל שמעון במילוי תפקידו, בתאונת התרסקות המסוק בבקעת הירדן. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבנתניה.
השאיר אחריו הורים, שישה אחים ואחיות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח ביטחון העם והמדינה. אנו נמשיך ללכת בדרך שהורה לנו שמעון - דרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה".