סמ"ר מיכאל ענבר ברקוביץ ז"ל

קורות חיים

מיכאל, בן צ'רנה ושמואל, נולד ביום ח' באלול תש"י (21.8.1950) ברומניה. הוא סיים שש שנות לימוד בבית הספר ברומניה ובשנת 1963, לאחר שעלה ארצה עם משפחתו, המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית הספר בנס ציונה, מקום מגוריו. אחרי כן ביקש ללמוד מקצוע ועבר לבית הספר "עמל", שם למד מלבד מקצועות רגילים, את מקצוע החשמל. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים ונותר לו זמן עד למועד גיוסו לצה"ל, החל לעבוד כחשמלאי בחנות חשמל בנס ציונה.

מיכאל גוייס לצה"ל בתחילת פברואר 1968 והוצב לחיל הצנחנים. לאחר סיום הטירונות השלים קורס צניחה, קורס מ"כים חרמ"ש ולבסוף הוסמך כמש"ק חרמ"ש. במסגרת שירותו השלים גם קורס נהגות ברכב כבד.

הוא היה חייל למופת, מסור ונאמן. כל תפקיד שהוטל עליו ביצע בדייקנות ללא דופי. מפקדיו אהבוהו וכבדוהו, ביודעם שאפשר לסמוך עליו ללא היסוס. חבריו לשירות ביקשו תמיד את קרבתו בזכות היותו אדם נעים סבר והליכות וחבר נאמן, המוכן תמיד לעזור בעצה ובמעשה. השתתף במרדפים רבים ואף נפצע פעמים אחדות בהתקלויות עם כוחות האויב. אהב מאד את הבקעה והכיר את האזור ככף ידו. כשהגיע מועד שחרורו מהשירות הסדיר, ביקש להתנדב לשירות קבע. מפקדים וקצינים שהכירוהו מתקופת שירות החובה שלו, המליצו עליו והעידו כי הוא "בעל אופי נוח לבריות ומוכן לכל עבודה. התנהגותו כלפי הזולת היא ללא דופי והוא מבצע את תפקידיו בצורה יעילה ואחראית". ואמנם הוא נתקבל ושירת בצבא הקבע עד תחילת שנת 1972.

לאחר ששוחרר סופית הוצב לשירות מילואים. הוא נשא לאשה את נורית, בת קיבוץ ניצנים, אותה הכיר במשך השירות הצבאי. התיישב בקיבוץ ניצנים וביקש להקים משפחה. בשלהי שנת 1973, בפרוץ המלחמה נקרא מיכאל ליחידתו והוצב בבקעה. כעבור זמן הועבר הכח לחזית הדרום והשתתף בפריצה מעבר לתעלה. במסגרת שירות זה עבר את כל מוראות מלחמת יום הכיפורים. בתום המלחמה נענה לקריאת מפקדיו והחליט לחזור לשרות הקבע, בדרגת סמל ראשון. ביום כ"ב באייר תשל"ד (16.3.1974) נפטר סמל ראשון מיכאל בעת שירותו.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בנס ציונה.

השאיר אחריו אישה, הורים, אח ואחות.

יהי זכרו ברוך.