סמל עמי פואד בן דויד ז"ל

קורות חיים

בן כדורי וגו'רג'יה. נולד בשבט תרצ"ד (פברואר 1934) בבגדד, בירת עיראק. אחרי שסיים את לימודיו בבית ספר יסודי שם, בשנת 1950, עלה לארץ אשר עליה הרבו לספר לו מקטנותו. כשהגיע אליה חתר אל מטרה אחת ויחידה: השתלבות מלאה בחיי המדינה, ומתוך כך מצא את סיפוקו, כי הרגיש שהוא שותף ליצירת יש מאין. ביוני 1953 גוייס לצה"ל והתנדב לחיל הצנחנים. על אף הקשיים בחיל זה מעולם לא התאונן עליהם ורק ידע אושר, כי בחלקו נפל להיות בין חובשי הכומתה האדומה. השתתף בפעולות תגמול (כגון קלקיליה).

בסוף שנת 1956 שוחרר מצה"ל וחזר לקיבוץ אשר בו חי בצנעה והיה אהוב על הכל. במערכת סיני התייצב ככל חבריו כדי ללחום למען עמו נגד אלה שקמו עליו להשמידו. זמן מועט לאחר מכן תקף אותו משבר, ולאחר לבטים החליט לעזוב את הקיבוץ. בעיר עבר קורס להכשרה מקצועית מטעם משרד העבודה והיה למסגר מכני. אחרי שעבר ממקום למקום מצא עבודה (בשנת 1961) בבית החרושת "ארגמן", הצטיין בעבודה ומסור היה לענייני הפועלים מתוך עמידה ביושר על הגנת חבריו בלי שפגע בעבודת המפעל התקינה. היה חבר בוועד העובדים שהעריצו אותו.

לאחר שנשא אישה בשנת 1962 חי הזוג את חייו הקשים בשקט, ושניהם שאפו להקים להם את ביתם. שניהם השתכנו ברמת גן. בפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא למילואים - ובתום המלחמה חזר אל ביתו. בפברואר 1968 נקרא שוב לדגל ועל אף מחלתו יצא - ואולם לא חזר, כי ליד יריחו מצא את מותו בעת חילופי יריות עם כוח אויב ביום י' בשבט תשכ"ח (9.2.1968). הניח אישה ושני ילדים קטנים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.