רב"ט יונתן אשר לוק ז"ל

קורות חיים

יונתן אשר לוק נולד בניו-יורק בי"ח באב תשל"ח (21.8.1978), הילד השני לבית משפחת לוק. הוא גדל בארבע השנים הראשונות בארה"ב, ואז המשפחה עלתה ארצה. אחרי חודשיים במרכז קליטה באשקלון, עברו לרחובות, ושם יונתן למד עברית, והיה לילד ישראלי.

המשפחה עברה לגור במושב ניר-גלים (ליד אשדוד) כשיונתן היה בן 6 שנים, ושם הוא גדל והתפתח. הוא היה לילד ביישן, שקט מנומס, ומאד חביב, במיוחד למכריו.

היה מאד טבעי ליונתן להציב לעצמו אתגרים, והוא אהב להתמודד אתם. כך שכשהיה בן 6 או 7, על אף שלא היו סלים נמוכים לילדים במגרש כדורסל במושב, היה מתאמן שעות ארוכות בנסיונות לזרוק את הכדור מספיק גבוה כדי לאפשר קליעה בכלל. אמנם לקח לו הרבה זמן, אבל הוא התעקש, ובסוף, הצליח לקלוע. הוא הגיע למצב שלא היה לו כיף לשחק כדורסל עם בני גילו, שעוד לו הצליחו לקלוע טוב. אלא היה משחק עם הגדולים יותר, וגם היה מנצח אותם לעתים קרובות.

כמו כן, הוא שחק כדורגל ופינג פונג, ולמד קרטה. כשהיה גדול יותר, שחק שחמט. כמו תמיד, היה לו חשוב שמי ששחק מולו היה טוב מספיק שלא יהיה קל מדי לנצח.

המשפחה היתה גורם מאד חשוב ליונתן. הוא התחרט בקול לא פעם שלא היה לו אח, אלא ארבע אחיות, אבל היה מאד קשור להן. הוא היה חבר טוב מאד עם תרצה, כמעט שנתיים גדולה ממנו, ועם ברכה, כמעט שנתיים קטנה ממנו. הוא ניסה ללמד את תרצה לשחק כדורסל, כדי שיהיה לו עם מי לשחק. היה נותן 5 נקודות לכל קליעה, לעומת נקודה אחת לכל קליעה שלו. הוא עזר לה מאד כנהגת חדשה. הוא נתן לה טיפים ודאג להגביר את ביטחונה בנהיגה. ולצלה ורות, הקטנות ממנו בכמה שנים, היה "אח גדול" למופת. היה משחק משחקים אתן, היה נוסע עמן לגן החיות או לסרטים שהתאימו להן, אפילו כשלא כל כך עניינו אותו. היה לוקח אותן לאשדוד כשהיו צריכות להסתפר או לקנות נעליים. וגם לקח אותן כשהיו לו סידורים לעשות שם.

לימודים היו חשובים ליונתן, אבל לא היו הכל. בחטיבת הביינים בקיבוץ חפץ-חיים, הוא הצטיין בגמרא ובמשניות, אך כשעלה לישיבה התיכונית שעלבים, התחיל לדאוג שהוא "גדל בחממה דתית" והתלבט בין מסלול ישיבת הסדר לבין גיוס רגיל לשלוש שנים, כמובן ליחידה קרבית. הוא החליט על ישיבת ההסדר בקרית שמונה, עדיין בתוך לבטים קשים. בסוף, עזב את הישיבה אחרי שנה וחודשיים, ארבעה חודשים לפני שהמחזור היה אמור להתגייס. הוא נכנס לגדוד חרוב מתוך רצון לשרת את המדינה על הצד הטוב ביותר, דתיים וחילוניים יחדיו.



יהי זכרו ברוך.