רס"מ גדעון חנון ז"ל

קורות חיים

בן סלחה וזכאי. נולד ביום א' בשבט תשי"ט (10.1.1959) בטבריה.

את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר הממלכתי ה' בטבריה. הצטיין בלימודיו והיה פעיל במועדון החקלאי של בית-הספר. במיוחד בלט בפעילותו החברתית. את לימודיו התיכוניים המשיך בבית-הספר 'עמל מקיף' בטבריה, במגמה הטכנולוגית.

גדעון גויס לצה"ל בראשית פברואר 1977 והוצב לחיל האוויר. כטכנאי מטוסים עשה את שירותו בטייסת יסעור. ביישן וממעיט בדיבורים, שקול ומאוד רציני בהחלטותיו. שקט, עניו ומאוד צנוע, לכן גם סיפור גבורתו לא נודע. אהב לעזור בעניינים קטנים וחסרי משמעות, כמו גם בעניינים הגדולים, שאת גורלו חרצו. מסור ונאמן, ובעל מוטיבציה גבוהה. טכנאים וטייסים נעזרו בו בבואם להדריך טייסים צעירים שהצטרפו לטייסת. גדעון השתתף בפעולות שהשתיקה יפה להם. הוא חילץ אזרחים וחיילים רבים.

לגדעון היתה אהבה מיוחדת למטוסים ולטיסות לילה. אהב את הצבא והקדיש לו את היפות בשנותיו. על מעלליו בצבא איש לא ידע. גדעון הצטיין בלימודיו גם בתקופת השירות הצבאי. הוא נשלח ללימודים גבוהים באוניברסיטת תל-אביב וסיים אותם בהצלחה. גדעון נחשב לטכנאי מטוסים מעולה ואף זכה לתואר חייל מצטיין, שבזכותו נשלח לנסיעה בת שלושה שבועות לאירופה. בשלב מסוים ביקש להפסיק את השירות, אולם נענה לפניית מפקדיו והמשיך לשרת ביחידתו.

ביום כ"ח בניסן תש"ן (22.4.1990) נפל בעת מילוי תפקידו, בתאונה אווירית והובא למנוחת-עולמים, בבית-העלמין הצבאי בטבריה. השאיר אחריו הורים, שני אחים וארבע אחיות - שניאור, אליעזר, שמחה, אורנה, רותי ואיריס. לאחר מותו, הועלה לדרגת רס"מ.

אחד ממפקדיו כתב עליו: "חולשתו בעבודה עם אנשים (לב טוב). הרגשתי היא, שתפקידו לחנך את הדור החדש".

ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא, בירת איטליה, נטע עץ לזכרו.