קורות חיים
בן ישראל ומושה. נולד ביום ח' באב תש"ו (5.8.1946) בקיבוץ נען. כשהגיע לגיל- הלימודים למד במשק שתים-עשרה שנה ובגיל שמונה-עשרה התנדב לשנת-שירות מוקדמת בקיבוץ קדמה. לאחר שנת שירות זאת התגייס לצה"ל לחיל-השריון; זה היה בנובמבר 1965. הוא ידע למצוא עניין גם בצבא, לאהוב את המקצוע, לשאוף להתקדמות ולהצלחה. הוא לא אהב את תחושת הנגרר אחרי פקודת-המפקד. הוא אהב ליזום, לחשוב ולבקר. עלייתו בצבא היתה טבעית ותואמת את יחסו לצבא. בקורס מפקדי-טנקים היה חניך מצטיין וגאוותו היתה על כך. מקורס זה עבר לקורס-קצינים. אבל לפני שסיים את הקורס באו ימי- הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים והקצינים-לעתיד שולבו ביחידותיהם בתפקידי קצונה. המלחמה פרצה וביום הראשון לקרבותיה, עם כניסת כוחותינו לשטח האויב, נפגע יצחק קשה בקרב טנקים שהתחולל על גבול סיני ובשעה ששכב בבית-החולים בבאר-שבע, קיבל את דרגתו סגן-משנה שם. זמן רב לאחר-מכן לא היה מסוגל להניע את ידו (כי הוא נפצע על-ידי חדירת רסיס לשכמו), אולם ברצון עז התחיל לעבוד, להתעמל ולשחק כדי להחזיר את ידו לכוח-פעולה תקין פחות או יותר. אחרי שהחלים ויצא מבית-החולים חזר לצבא ולפקודיו, אך לא הספיק ליהנות מפרי עבודתו כקצין ונאלץ היה לצאת לפעולת-התגמול נגד בסיסי החבלנים הירדנים. פעולה זו ידועה כמיבצע כראמה, היא עיירה ממזרח לירדן, בה התרכזו וממנה יצאו חבלני האויב לשטח ישראל. במיבצע זה נפל יצחק; זה היה ביום כ"א באדר תשכ"ח (21.3.1968). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ נען. מיום נפלו הועלתה דרגתו לדרגת סגן וביולי 1968 צוין לשבח על דביקות במטרה ואומץ-לב. וכך תואר המעשה: "ביום 21 במארס 1968, בעת פשיטת צה"ל על כראמה, במהלך הקרב, נפגע על-ידי האויב הטנק שבו נלחם והוא הועף מהצריח. בראותו שהטנק ממשיך בתנועה רץ אחריו, השיגו, טיפס מאחור ותפס את מקומו בצריח. זמן-מה לאחר שעלה על הטנק נפגע הטנק פעם שנייה ויצחק נהרג". הניח בת. במכתב-התנחומים להוריו ציין מפקד-יחידתו כי כסגן-משנה יצחק שירת תחת פיקודו תשעה חדשים ובזמן ההוא הכיר את אפיו הטוב, את נכונותו התמידית לעזור ואת מנהיגותו השקטה. בהמשך מכתבו כתב: "יצחק היה אהוב על מפקדיו ועל פקודיו כאחד; היה קצין מסור לתפקידו ואחראי, ועם כל זאת - קצין שקט אשר ביצע את תפקידו באמונה".
חלקת-יער ניטעה לזכרו על-ידי קיבוץ נען. הקיבוץ הוציא ספר לזכרו הנושא את שמו. בחוברת "אשר נפלו במלחמה", לזכרם של בני הקיבוץ המאוחד וחבריו שנפלו במערכה, הוקדש לו עמוד.