סמל דוד הר ציון ז"ל

ריו דיז'נרו, מוצאי שבת
27.9.69

למשפחת הר-ציון השכולה -
לאמא ואבא של דוד ולאחים היקרים,
בשורת האסון הכבד שבא עליכם הגיעה אלי לכאן ונבצר הדבר ממני אפילו לבוא לנחמכם באבלכם הכבד, בנפול בנכם היקר דוד, אשר גם לי היה כמו בן והכאב הממלאים את לבכם, גם אני שותף לו.
ומאז יום אתמול, כאשר נודעה לי הבשורה הקשה, מחשבתי כל הזמן אתכם.
אין מלים אשר יוכלו לנחם אם ואב ואחים בנפול היקר להם. ומי כמוני יודע זאת כאשר שכלתי את אחי במלחמת הקוממיות.
אם אי אפשר גם לשתוק, ואומרים את אשר בלב, אולי יקל הדבר מנטל הכאב: חייבים הנכם להתחזק ולהתגבר.
האסונות בחיים מחזקים ומאחדים ועל עם ישראל עברו אסונות רבים ואין לנו ברירה זה גורלנו ואין אדם שנמלט מגורלו ואין עם שנמלט מגורלו.
קשה לכתוב דברים כאלה אם האמת חזקה מהכל.
החזיקו מעמד, גם קשה עתה הדבר מאוד, למען הנותרים, שני הבנים הצעירים ימשיכו את אשר התחילו אלה אשר נפלו.
קבלו את תנחומי ותנחומי אשתי ולא תדעו יותר מצער.

בכבוד רב ובהשתתפות כנה ועמוקה בצערכם ובאבלכם,
עמרם בן-צבי