ללא נשיקה ליד הדלת
ללא שלום של פרידה אחרון
ולא נפנוף ביד דרך החלום
כי חיבוק השחרור מצה"ל הוא כבר ביום ראשון.
בראשונה בת קטפת מגני
ובשניה גדעת את דני, ילדי
לא ריחמת על מר גורלי
לא שעית לתחינתי
ולא צעקת קולי ותפילתי
רק בחלום הייתה נחמתי
להיות ביחד עד יקיצתי
ולבי כואב וראשי סחרחר והרהר
ובחשבתי האסון כבד ולא מתעקל.
אבוא עוד פעם על קברך להזמין חלום
את ראשי אשעין על אבן
ולבי בחוזקה ייאנח ויהלום.
אתה בלבי ואיתי
לא רק ביום הזיכרון
את כוחותיי ודמעותיי מציתי עד תום
הוי אלי, איך איבדתי עוד יהלום
למען השם תביאו כבר את השלום.
מאימא של תמי ודני ז"ל ציפורה שבילי.