סמל מורדרור דוד ז"ל

בס"ד
י' אדר תשס"ט יום שישי בסימן "אין שמחה אלא ביין"
יום הולדת 19

ל...(עצמי, ה',כל מי שרוצה לקרוא וכד')
התבקשתי מעצמי לכתוב לכבוד יום הולדתי ה-19 בהתחלה התפדחתי מה?? אני?? לכתוב??? למה מה קרה? אבל בעצם נזכרתי שאני גם ביקשתי אז נרגעתי והתיישבתי לכתוב (כפי שמוכח מ-2 השורות שכבר נכתבו) טוב אז מי שקורא (מופנה בעיקר אלי) אנא לא לצחוק אני פשוט לא משהו בזה. ובכל זאת אחרי כל הבעיות החלטתי לכתוב משהו קצר (או שלא) הנוגע לשנה/ ים שחלפה/תהיה לי שבעז"ה יהיה רק טוב לי ולכל עם ישראל. ההיגיון אומר להתחיל עם החשבון נפש או סיכום איך שלא נקרא לזה של השנה שעברה אבל נראה לי שכדאי דווקא להתחיל בשאיפות ורצונות/משאלות לשנה החדשה ולאורם יהיה הרבה יותר קל לעשות את החשבון נפש כמו שעושה הרמח"ל במסילת ישרים שלפני הזהירות שם את חובת האדם בעולמו לאן הוא צריך לשאוף ולאור זה אדם עושה חשבון נפש עם עצמו איפה הוא נמצא.
קשה לי להגדיר שאיפות פרטניות לכל תחום ותחום אבל אנסה בכל זאת לפרוש תמונה כוללת איך אשמח שתיראה השנה הקרובה שלי קודם כל אני מתחיל את השנה ה-20 שזה בעצם הגיל שמתחילים לדון אותם בבית שין של מעלה ואתה מתחייב על מעשיך בעצם השנה הזאת זאת השנה לפני היציאה לחיים האמיתית. חיים של מימוש התכלית של בריאת האדם הבחירה החופשית "ובחרת בחיים" צמד המילים שמבטאות יותר את רצונו הפנימי של כל יהודי ואולי גם כל יצור אנושי עלי אדמות לחיות, להוסיף חיים לעולם, לבחור * בדבר הנשגב ביותר שהקב"ה יצר בעולם הזה- "החיים" מילה שנושאת בתוכה כל כך הרבה משמעות מצד אחד של בחירה בטוב, בצו האלוקי ועשייתו ללא היסוס מתוך מלחמה תמידית במוות- הרע שמנסה לשאוב אותנו לחיים נמוכים וחסרי תוכן רחוקים מהאור האלוקי ומצד שני אמירה כל כך פשוטה לחיות פשוט לשמוח, לחייך לכל בן אדם שעובר ברחוב לבכות, להתרגש, לשיר, לרקוד, לנוח, לשחק כדורסל, לקרוא להנות מהחיים בצד הכי פשוט ומוכר אני מאחל לעצמי * בחיים בצד היותר עליון ויותר אמיתי של הדבר לדבוק בדבר ה' באמת באמת שאני רוצה לעבוד את הקב"ה בכל הלב , ברצון, בשמחה, בדבקות ומתוך זה להמשיך להיות אנושי כמו שרק אני יודע להיות , בצד המיוחד לי, במתנות שנתן לי הקב"ה שהם ------------- (השלם כרצונך) אני שואף לחיים מלאים תוכן אלוקי ומימוש (פשוטו כמשמעו) את הרצון האלוקי המופשט בעולמנו הגשמי והנמוך(?!) ולהיות חלק מהדואגים לחיים לשלמות ולהתקדמות של העולם לעבר הגאולה השלמה, כנראה שגם אני ירצה וגם אם אני לא ירצה הולך ומתהווה פה עוד "קווניק" אבל לא קווניק -בוק אלא קו שנוצר מכל השבילים והיובלים שהתנקזו אליו ויצרו קו שמכיל ועוד ימשיך לקבל ולהכיל את כל התורה שקיבלתי ועוד אקבל בימי חיי שיצור בתוכי אמת פנימית מוצקה מצד אחד ובעלת יכולת התרחבות מצד שני שהרי חייו של יהודי הם שאיפה והתקדמות בלתי פוסקת אל עבר השלמות הבלתי מושגת האינסופית מחד והמופיעה בכל שאיפה/מחשבה טובה רצון/מעשה טוב מאידך.
אני מאחל לעצמי שנה שלבירור אמיתי וכנה ממקום של ענווה ו"התפשטות" (בלשון המהר"ל) אבל בלתי מתפשר שיורד לכל דבר לעומקו ומברר אותו עד הסוף בלי להיכנע לחפיפיות ולהחלקה האופיינית כל כך, אני רוצה שנה של התקדמות עצומה בבין אדם לחברו שזה היסוד הפשוט שעליו מושתת העולם מהמוסר האנושי הטבעי הפשוט ביותר ועד הדקדוק האחרון בשו"ע שהופכים את האדם מאגואיסט פרטי שחי בבועה ובחוקים שלו - לאדם אוהב, מכבד, כללי, תורם ומעריך ובוודאי שיותר אלוקי. אני רוצה לראות בכל בן אדם באמת את הטוב שבו את הסגולה האמיתית שבו. להפסיק לשפוט ע"פ מבט חיצוני ולהתחיל להיכנס קצת יותר עמוק לאנשים להכיר אותם באמת והכי חשוב פשוט לאהוב את כולם את החבר שעיצבן אותי ואת החרדי שעקף אותי בטרמפים ואת כל מי שנראה לי שאני צריך משום מה לשנוא אותו.
מי יודע עוד כמה פעמים אני אשפך ככה אז כדאי כבר להשקיע. אני רוצה להכיר את עצמי, את המהות שלי, את הנשמה שלי, אני רוצה לפגוש אותה, לדבר איתה, לדבר ממנה לסכם איתה איך ממשיכים הלאה, איך השידוך הזה הולך להמשך, הניגודים הכל כך גדולים שמוציאים את השלם היפה ביותר. מי יודע עוד כמה פעמים אשפך ככה אז כדאי כבר להשקיע, אני רוצה להכיר את עצמי, את המהות שלי, את הנשמה שלי, אני רוצה לפגוש אותה, לדבר איתה, לדבר ממנה, לסכם איתה איך ממשיכים הלאה, איך השידוך הזה הולך להימשך, הניגודים הכל כך גדולים שמוציאים את השלב היפה ביותר, אני רוצה שהתורה שלי תהיה * וחלק ממני "תורת האדם" כמו שאומר הרבי מקוצק תורה הגלומה באדם, אני רוצה שהרצון שלי יהיה כמה שיותר קרוב לרצון האלוקי. שאהבה העצמית לא תסמא את עיני מאהבת הכלל ואם ירצה ה' תהיה ביניהם הרמוניה אחת גדולה, אני רוצה שישמחו בי חברי ואני אשמח בהם, אני רוצה שמורא שמים יהיה עלי לפחות כמורא בשר ודם, אני לא רוצה להיות עבד ה' של פחד וכפיה, אני רוצה להיות עבד ה' של הערצה בחירה וביטול עצמי מול הגודל האלוקי, אני רוצה לממש את הצורה שבי ולא רק החומר * השפוט של העולם, אני רוצה לשלוט בכוחות שנמצאים בי להגדיל ולהעצים אותם ולדעת לעשות את האיזונים והבלמים מתי שצריך (וואי עוד שניה שבת אני לא יספיק לכתוב הכל אז נקצר בלית ברירה) אני רוצה מאוד מאוד להשתפר בנושא הצניעות וכל מה שמשתמע מכך. בקיצור אני רוצה לבנות את עצמי בשנה הקרובה כהכנה לגיל של החיים האמיתיים. חיים של תורה, חיים של אמונה, חיים של אהבה ורגש אמיתי ונכון, שהשנה הקרובה תהיה קרש קפיצה וגם מיוחדת מצד עצמה שנה של עמל, עבודה קשה ללא ויתורים וחשוב מאוד ללא יאוש מנפילות ובעז"ה אזכה להתקרב לקב"ה כמה שיותר אמן ואמן. ועכשיו להלך של השנה שהייתה, מאחר ואני לא מיכה לנדר-שטראוס (מבקר המדינה מ.ד) אז אני לא אגיש דו"ח אבל אנסה לתמצת את ההרגשות הלקחים והתובנות של השנה האחרונה, קודם כל נראה לי שהשנה נבנתה בי עוד קומה מלא סתם קומה אלא קומה מיוחדת, של פרספקטיבה חדשה רחבה ובוגרת יותר על העולם שתרמו לקומה הזאת גם אירועים חיצוניים וגם תזוזה פנימית שנבטה בעיקר מהרבה התלבטויות וחיכוכים פנימיים שהיו לי עם עצמי ,אפשר למנות את הפיגוע ,שדבר שבנה אצלי הרבה בשנה האחרונה גם מפגש פנים אל פנים מול החיסרון גם החלק המרכזי שהיה לי בתיעוד או בהיכרות עם יוחאי ז"ל והקשר העמוק שנוצר עם המשפחה וגם דמותו של יוחאי שהקרינה ואין ספק שתמשיך להקרין לי עוד זמן רב. החיסרון הפתאומי שדורש ממך התייחסות מיידית לתגובה אבל לא אינסטינקט בהול אלא תגובה מהירה מתוך מחשבה החלטה בוטה, חותכת שממשיכים את החיים לא נותנים לרשע לעצור את הכל, ממשיכים מתוך דאגה לעצמי, דאגה למי שמסביבי, דאגה למי שנפגע מכל העסק הסבוך הזה, לא משאירים פצועים מאחור, מצד אחד רוצים להשיב את הסדר על כנו, מצד שני יודעם * הכן מעכשיו יש מקום ריק שאיתו צריכים להתמודד, בה"כ יצאנו מהפיגוע הזה מחוזקים מלאי אמונה בקב"ה ועל כך צריך להודות לה' שנתן לנו את הכוחות לכך.
נושא לענן נוסף שעברתי השנה זה היה החברות, הכי קל להגיד אני שוכח מזה, זה לא היה, זה לא אני, אני מתחרט שזה בכלל קרה, היא אויר מבחינתי, זה היתה נפילה חד פעמית, זה לא שזה שטויות באמת זה לא היה בסדר ובאמת במחשבה לאחור לא הייתי מתחיל את זה, אבל למדתי על עצמי הרבה דברים חשובים על הרגש שלי, על השליטה ב"ה הלא רעה שיש לי * * מנהל את העסק ולא חס וחלילה מתוך התעלמות מהרגש אבל לרגש התחתון אין את המילה האחרונה אמנם גם לא למח אבל הכח הוא המשקלל הראשי ועל פיו ישק דבר למרות שבסופו של דבר הרגש העליון הוא שמחליט, ועוד דבר זה שלמדתן שלשדים יש עולם פנימי רחב שצריך ללמוד להתמקד בו וככה להכיר אותם להפסיק להתמקד בחיצוניות שזה הטפל שבגללו אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים ולהתחיל להתמקד בעיקר שזה הפנים השאיפות והרצונות של האדם שמולך.
אני לא חושב שבסופו של דבר נפגעתי מהעניין יותר מדי קשה.
למרות שברור שזה לא היה בסדר וצריך תשובה על זה אבל הנה מעז יצא מתוק וגם מזה אפשר להפיק תועלת לאחר מעשה. נראה לי שעוד משהו שאפיין את השנה הזאת זה המאבק בין המסכות לאמיתיות שלי, אני פשוט לא יודע למה כל כך קשה לי להוציא את האמיתיות שלי ואני כל הזמן שם את עצמי במבחן המציאות איך זה נראה בעיני אנשים מה שאני עושה. והאם יעריכו אותי על זה, במקום להיות אני באמת ושיקפוץ לי העולם, לא כמובן שטויות אלא אני נמצא פה אתם רוצים לקבל את זה מוטב, לא כאן תהיה קבורתכם סתם! בעיה שלכם, אני צריך להתחיל להוציא לפועל את הפנימיות שלי שנראה לי שזה דבר שהתחלתי כבר בצורה בוסרית וגולמית שצריכה שכלול ופיתוח עקביים. אני חושב שהשנה האידיאלים והשאיפות שלי עברו שדרוג מסוים שאמנם אין ספק שהפער בינם לבין המציאות הוא עצום אבל בשביל התחלה זה גם טוב בעז"ה לא רק שנשכלל ונעלה את השאיפות שלי אלא גם אוציא אותם לפועל בצרה השלמה ביותר. וגם בעניין התפילה נראה שיצקתי פן חדש לתפילה שלי הצלחתי להגיע לריכוז יותר טוב ולכוונה גם בכמות וגם באיכות הרבה יותר טוב משנים קודמות. ובעז"ה אמשיך לשמור על שקט בתפילה ולהתייחס אליה בכובד ראש ולמען ה' לקום לכל התפילות, בתחום הזה היתה לי נפילה מטורפת וברוך ה' חל שיפור ואני לא אוותר וזה דבר שאני מקבל על עצמי להשקיע בו השנה ביתר שאת וביתר עוז. בעניין עולם הרגש שלי כן אני יודע שאני נראה קר ורציונאלי ואטום אבל זה פשוט לא נכון, איזה מצפון יש לי לא יאומן בלי להתגאות אני חוטף חצי דיכאון לכל דבר קטן שקורה באמת שאכפת לי מאנשים ואני יודע לחוש דברים, לקרוא אנשים גם בלי שהם מדברים להתחבר נפשית לאנשים. אז למה לעזאזל אני משאיר את זה בתוכי, בעיקר כי חשוב לי שמה שישלוט אצלי זה השכל, החשיבה והשקלול האמיתי והנכון של הדברים ולא רוצה להיות מכור לרגש שלי להיסחף איתו לאן שהוא מגיע להיכנע לו כל פעם אולי באמת אני צריך קצת להפשיר את עצמי אבל סה"כ הכיוון נראה לי נכון.
ועכשיו אין ברירה יש דברים שאי אפשר להחליק במילים יפות ובתירוצים קלושים.. צריך להיות חד ומדויק ונוקב ורק ככה הדברים יכנסו ללב באמת. (אני מצטער שאני לא רק יחובי צוריאל). אני מדבר לשון הרע נון סטופ ופוגע באנשים וציני והרבה פעמים אני משחק אותה השה התמים ןמןצא תירוצים ורק מעמיק ככה את המרחק ביני לבין התיקון. אני חייב להפסיק את זה ןלהלחם בזה מיידית. ואני מקבל על עצמי בלנ"ד להשתפר בענייני לשון הרע גם אם זה יעלה בניתוק מחברים מסוימים וזהירות בבין אדם לחברו ולהפסיק להיות צבוע ולהיות אני האמיתי משופר ויותר טוב בעז"ה.
ועוד תחום זה העצלנות. אני עצלן, בטלן, חסר חוט שדרה, לא עומד במה שאני אומר. לא מאמין במה שאני אומר (לפעמים). לא מאמין שאני אצליח. בעז"ה אעמוד בדרישות שלי ואאמין בעצמי אם בעניין הכושר ואם בעניין הקימה בבוקר, מלחמה עמל יום-יומי לא להפסיק להתאמץ ולהתעלות.
ועכשיו אני נכנס לישורת האחרונה, התודות. קודם כל אבא ואמא שאני כל כך אוהב אותכם ובאמת מעריך אותכם וחושב שאתם ההורים הכי טובים הכי ערכיים והכי מחנכים שיכולים להיות , וגם אם לא הכל אני חושב כמוכם זה לא אומר שאני לא מעריך אותכם ולא אוהב אתכם ואפילו שהרגע זרקו עלי שקית מים זה לא משנה כלום תמשיכו להיות כמו שאתם מחנכים דגולים עם עקרונות ואהבה ורוך וכל דבר שאני רק אגיד יתאים לכם.
ועכשיו לחברי התותחים תמשיכו להיות כאלה ותמשיכו לעזור לי להתקדם ולהיות פשוט מה שאתם, לא יותר מזה.
וכמובן אחי התותחים, אין מילים.
ועכשיו ה', אני לא יודע איך לפנות אליך. כל דבר שאני אגיד הרי יגשים אותך, אבל אני מקווה שלא תכעס על מה שאני כותב זה הכל מהאמת מה שאני מרגיש עמוק בתוכי. קודם כל ברור לי שאתה כאן איתי, שכל מעשה שאני עושה זה רק בזכות שאתה נותן לי את הכוח ואת החיים ואת הרצון להמשיך הלאה, אתה המשמעות לחיי ואני לא מתכחש לזה. אבל לפעמים אני מרגיש שהמשחק מכור ואין לי באמת בחירה ואין לי יכולת לדעת מה העניין של מה שאני עושה (=מה שצווית עלי לעשות). אני מתקשה לגלות את הטעם של כל מצווה ומצווה ולפעמים יש דברים שנראים לי ממש תמוהים ולא מובנים בכל הצורה שבה הדברים מתגלגלים. איפה החלק שלי בתורה, איפה אני נכנס בכל הדבר האינסופי הזה, לא יכול להיות שאין מקום שבו אני יכול למצוא את עצמי, ההיפך! אני יודע שיש מקום ואני פונה אליך שתעזור לי למצוא אותו, לחיות אותו. אני לא רוצה לעשות את התורה מהרגל או לא לשמה ואפילו מתוך יראה. אני רוצה לעשות מאהבה, מהתחברות, מקשר אמיתי וראיית האמת הפנימית במה שאני עושה. וחוץ מזה כל הבעיות הקטנוניות והגשמיות שיש לי אבל זה לא העיקר, ת'אמת אני לא יודע מה בדיוק אני מרגיש כלפיך, זה נע בין הערצה לחוסר הבנה פראי והכל דווקא כי אני יודע ורוצה וחושב שאתה האמת, שאתה מחייה את כולם שאני לא עושה פה סתם. אבל תן לי סימן, רמז, איך איפה מתי, אני אפילו לא יודע מה אני מחפש, תעזור לי (-אני לא מאמין שאני כותב את זה-) טאטע !
צמאה לך נפשי כמה לך בשרי - באמת, רק תגיד לי איך, תעזור לי למצוא את הנתיב , תן לי את הכוחות לא ליפול. החזירני בתשובה שלימה לפניך. אני מקווה שאצליח, שאתקדם, שאלחם, שאעמול, שאלך בדרך שתפארת לעושיה ותפארת למי שהולך בה מן האדם.
נ.ב. א. - אני לא בייניש, צאו מזה.
נ.ב. ב. - מתי נראה לכם שאני אתגייס ? גם אני לא יודע.
נ.ב. ג - מזל טוב לי ! (אין מזל בישראל)
נ.ב. ד - אני אוהב סקיפי ומי שלא שייחנק !!
נ.ב. ה - סתם כדי לגמור את הדף ובדיוק ___ התקשר אבל בדיוק גם נכנסת שבת אז כדאי שאני אפסיק לכתוב. אבל איך אני אגמור את הדף אם אני אפסיק לכתוב, זה לא יקרה אני לא אפסיק לא אכנע לחוקים החשוכים האלה של היהדות לא יכול להיות שאיזה כתב עתיק מלפני 3000 שנה יחייב אותי עכשיו. אני מודרני. אני פלורליסט. בוז לכפייה הדתית. תנו לחיות לחיות. אין ערבים אין פיגומים. אם אין לחם תאכלו עוגות. אזניים לכותל, הגדיים נעשו תיישים. אל יתהלל חוגר כמפתח, נו מספיק פתגמים כתבתי. לא מספיק לכם ? אין בעיה, רגע אבל מתי כבר ייגמר הדף הארור הזה, אולי אני אתחיל לכתוב ביותר גדול, וזה יתפוס יותר מקום.
כאילו עכשיו אני כותב קטן.טוב, די לחפירות, ולקידוחים, עוד שניה יוצא נפט בסין. וגם עוד שניה יש ממשלה חדשה בראשות נתניהו , נקווה שהוא יחזק את ההתנחלויות ויתן תקציבים לישיבות ולאולפנות, וגם יש סיכוי שכצל'ה יהיה שר השיכוןזה בכלל טוב. רגע, מה, כבר נגמר הדף ? לא יכול להיות, אני עובר לדף הבא, חופש הביטוי , לא תגזלו ממני, לאאאאא!!!!