בני שימש בגדוד כמפקד מחלקה, בהמשך כסגן מפקד פלוגה ובסוף מפקד פלוגת אשחר.
בני נהרג כאשר נכנס עם חייליו לקבר יוסף על מנת לחלץ לוחמים שהיו תחת אש. בני התעקש לעלות לנגמ"ש ולהוביל את חייליו. אין ספק שצעד זה משקף את אישיותו של בני, תמיד קדימה, תמיד ראשון ורוצה להוביל.
בני היה סמ"פ אשחר כאשר הפלוגה ישבה בשבי שומרון הישנה. מוצב קטן מאוד עם המון בעיות. בני שימש במוצב כאמא דאגנית .שדאג לכל פרט ופרט במוצב.
למרות כל העבודה הקשה שהיתה הספיק בני גם ללמוד ולבצע .צניחה חופשית, ולהפיץ את תורת הצניחה החופשית בכל הגדוד כל מי שנפגש עם בני מיד היה נכנס לתהליך של שכנוע עקשני ובלתי מתפשר: מדוע עליו לבצע קורס צניחה חופשית. גם אני לא הצלחתי להתחמק מהנושא ובני שכנע גם אותי על ידי שיחה, תמונות, תצוגה וכו' וקצינים נוספים בגדוד צנחו בזכותו.
כשבני נהנה ממשהו וראה בו משהו טוב הוא רצה לחלקו ולשתף בו את שאר חבריו, תכונה שהלוואי והיתה לכולנו.
האבידה גדולה מאוד ואין סוף לצער ולכאב של בתיה, מיכאל, סימון ומשפחת 'חרוב'. העובדה שכולנו זוכרים את בני כקצין מקצוען, לוחם וחבר אמת לכולנו .יכולה לעזור לכולנו בנסיונות להשלים חלק מהחלל הגדול שנפער בכולנו.
דדי שמחי, סא"ל
מג"ד - חרוב