תפריט נגישות

סמל אליהו אלי אסולין ז"ל

דברי המחנכת מכיתה י"א


אחרי שנפל, כתבה מחנכתו בכיתה י"א רשימה לזכרו, ובה היא מספרת: "מיד עם ראשית עבודתי בכיתה בלט אלי בתכונותיו הטובות, בשקט שאפיין את כל הליכותיו, בצניעותו, בתבונתו וביחסו הרציני ללימודים, לא שמענו כל תלונה עליו והמורים דיברו תמיד רק בשבחו. באותם הימים עמדתי אף על יחסו הנלבב לחבריו לכיתה. הוא ידע לקיים יחסי חברות של אמת, כנים וגלויים. לכן זכה תמיד באהבת חבריו-לכיתה. משהכרתי אף את הוריו הבנתי מהו מקור הערכים שהינחו אותו בהתנהגותו ובלימודיו. הבנתי כי היחסים היפים ששררו בביתו הם שהיקנו לו את עקרונות יחסו לאנשים שהקיפוהו, הוא היה נוהג בצניעות ועם זאת עומד על שלו ויכולת לחוש כי נער בעל אישיות ניצב לפניך. אמנם הקדיש את עיקר מאמציו למקצועות הריאליים אולם תגובותיו בתחום הספרות העידו על רגישות והבנה. גם בחיבוריו גילה יכולת ניתוח נושאים. היקף הנושאים שהתעניין בהם היה רחב והעיד על זיקתו למציאות שאנו חיים בתוכה. עם זאת היתה בו אף מידה של הסתגרות כלשהי. דומה היה שלא חפץ לפתוח את לבו בפני אדם זר.
זכיתי לראותו גם לאחר שסיים את לימודיו. ראיתיו במדי הצנחנים והתפעלתי מדמותו הנאה, מלאת הביטחון. כשהייתי פוגשת אותו היה מברכני באותו אופן תרבותי המיוחד לו והתגאיתי בלבי שאף לי יש חלק מעט, ולו קטן, בחינוכו של נער מצויין זה. אין תנחומים בפי אולם רציתי לבטא כאן מעט מהערכתי לנער זה שזכה להוקרת כל אלה שפגשוהו בשלבי חייו הקצרים אם בבית-הספר ואם בצבא. אולי יחזק כאבנו המשותף את הוריו ואת בני משפחתו".

בניית אתרים: